אחרי 12 שנים של קריירה מצליחה כדוגמנית הלבשה תחתונה, הדוגמנית ג'ינה רוקרו החליטה סוף סוף לחשוף את סיפורה ולגלות לעולם שהיא טרנסג'נדרית שגדלה בתור בן.
"נשאתי איתי את הפחד שיגלו אותי בכל יום", הסבירה רוקרו בראיון למגזין גלמור, והוסיפה כי מטרתה הייתה לנצח את "דפי הרכילות המרושעים" שהיו יכולים לחשוף את סודה בכל עת, סוד שאפילו סוכנות הדוגמנות שלה לא ידעה. "תמיד היה חשש מה אם אנשים יגלו? האם הם ירגישו מרומים? והאם החשיפה תגרום לי לאבד את העבודה? או תהרוס את הקריירה שלי?"
אך למרות החשש, החליטה הדוגמנית לחשוף את הסוד, תחילה בהרצאה מתוקשת ב-TED וכעת בראיונות לתקשורת. כבר בשתי הדקות הראשונות של ההרצאה שלה ב-TED, המדברת על להיות "אמיתי עם עצמך", רוקרו מבשרת את החדשות: "הוגדרתי כבן בלידה בהתבסס על המראה של איבר המין שלי".
למרות פחדיה שהאמת עלולה להרוס את הקריירה שלה, ההרצאה של רוקרו זיכתה אותה במחיאות כפיים סוערות ומיליוני צפיות באינטרנט. רוקרו מספרת כי המחויבות לחשוף את עצמה לציבור הכתה בה בזמן שהייתה בחופשה במקסיקו עם בן זוגה לכבוד יום ההולדת 30 שלה, שם אמרה לו בפעם הראשונה: "לא אכפת לי יותר. אני מוכנה לחלוק את המסע המלא שלי כאישה".
מימנה את ההורמונים על ידי זכייה בתחרויות יופי
רוקרו נולד למשפחה ממעמד הפועלים באזור מנילה בפיליפינים. לדבריה מעולם לא הרגישה כמו ילד או נער הומו. למרבה המזל, "שלא כמו הרבה אחרים", היא מציינת, היא לא רק נהנתה מתמיכתם הבלתי מעורערת של שני הוריה מגיל צעיר, אלא גם חיה בחלק של העולם שבו קהילת הטרנסג'נדרים משגשגת.
כשהלכה לבית ספר הקתולי והתבקשה ללבוש מדי בנים, שינתה רוקרו את הבגדים כדי לנסות להפוך אותם לנשיים יותר, מה שהפך אותה למושא ללעג ולהקנטות.
בגיל 15 השתתפה רוקרו בתחרות טרנסג'נדריות יוקרתית והגיעה למקום השני. היא המשיכה להשתתף בתחרויות רבות, כאשר הפרסים בהם זכתה משמשים לה לקניית הורמונים.
בגיל 17 עברה רוקרו לארה"ב כדי להצטרף לאמה שחיה בסן פרנסיסקו. לשמחתה העצומה המעבר אפשר לה לשנות את שמה ולהזדהות כ'נקבה' ברישומי ההגירה. הרגע הזכור לה ביותר היה הרגע בו קיבלה את רשיון הנהיגה שלה, עליו צוין מינה: "קבלת הרישיון שלי היה כמו רישיון לחיות" היא נזכרת.
זמן לא רב לאחר מכן, עברה רוקרו ניתוח לשינוי מין ועברה לניו יורק כדי להגשים את חלומה להפוך לדוגמנית. "כשהפכתי לדוגמנית חשבתי שסוף סוף השגתי את החלום שתמיד היה לי מאז שהייתי קטנה", מסבירה רוקרו בהרצאה, "האני החיצוני שלי סוף סוף תואם לאני הפנימי שלי".
גופה הדקיק והפרופורציונלי השיג לה עבודה רבה עם מותגי הלבשה תחתונה, או כמו שהיא קוראת לזה "אימות סופי של הנשיות שלה", והיא המשיכה לדגמן.
המעבר לעיר הגדולה אפשר לרוקרו להכיר חברים חדשים בלי לחשוף פרטים כלשהם על עברה ועל האני הישן שלה. רוקרו דאגה לשמור על סיפורה בסוד בסביבת העבודה שלה, אך הקפידה ליידע את הגברים איתם יצאה או ניהלה איתם מערכות יחסים, מה שהביל לתגובות מעורבות.
"אחד מהגברים הסיע אותי הביתה לאחר הגילוי בדממה, ובסוף הנסיעה אמר לי כי 'הברכיים הגדולות' שלי היו צריכות להסגיר אותי. חבר אחר, הרבה יותר רציני, הגיב בחיבוק והודה לי על האומץ שלי. וחבר נוסף, חדש יותר, הוא זה שגרם לי לחלוק את הסיפור שלי עם העולם".
לאחר ההרצאה המתוקשרת השיקה רוקרו קמפיין מודעות עולמי שנלחם על זכויות טרנסג'נדרים. "הורים צריכים ללמוד כיצד לפנות לילד בסקרנות ובפתיחות. את התחושות שלנו כילדים אנחנו אמורים להיות מסוגלים לחלוק עם ההורים, עם החברים. יש עדיין הרבה עבודה שצריך לעשות".