מכתב שכתב זיגמונד פרויד בשנת 1935 שהועבר עתה למוזיאון לסקסולוגיה של לונדון מבהיר שוב את תפיסת עולמו של אבי הפסיכואנליזה בכל הנוגע להומוסקסואליות. המכתב נכתב כתשובה לאם שביקשה ממנו עזרה עם בנה ההומו. למרות תפיסת ההומוסקסואליות באותה תקופה (שנחשבה מחלה), נקט פרויד בגישה שונה ואמר לאם כי הומוסקסואליות היא "אינה דבר שיש להתבייש בו".
"אני מבין ממכתבך שבנך הוא הומוסקסואל. אני מתרשם ביותר מהעובדה שאת לא מזכירה מונח זה בעצמך במידע שלך עליו. האם אוכל לשאול מדוע את נמנעת מכך?", כתב פרויד לאם. "הומוסקסואליות היא בוודאי לא יתרון, אבל היא אינה דבר שיש להתבייש בו, היא אינה לא מוסרית, ואינה משפילה, ולא יכולה להיות מסווגת כמחלה. אנחנו רואים בה וריאציה של התפקוד המיני, המיוצרת על ידי מעצר מסוים של התפתחות מינית. אנשים מכובדים רבים מאוד מהעת העתיקה והמודרנית היו הומוסקסואלים, ביניהם כמה מהגברים הגדולים ביותר (אפלטון, מיכלאנג'לו, ליאונרדו דה וינצ'י ועוד)".
ההתכתבות שופכת אור על התקשורת האישית שלו עם מטופליו, אך גם זמן רב לפני שנחשפה כבר היה ידוע כי פרויד לא ראה בהומוסקסואליות כפתולוגיה. הוא האמין שכולם נולדו ביסקסואלים ומאוחר יותר הופכים להטרוסקסואלים או הומוסקסואלים בעקבות היחסים עם הסובבים אותם. במכתבו מציין פרויד כי 'טיפול' בהומוסקסואליות עשוי להיות אפשרי במקרים מסוימים, אבל מדגיש כי את התוצאה "לא ניתן לחזות".
לפניכם התרגום המלא של המכתב, המוצג במוזיאון לסקסולוגיה של לונדון.
"גברת [נמחק] היקרה
אני מבין ממכתבך שבנך הוא הומוסקסואל. אני מתרשם ביותר מהעובדה שאת לא מזכירה מונח זה בעצמך במידע שלך עליו. האם אוכל לשאול מדוע את נמנעת מכך?
הומוסקסואליות היא בוודאי לא יתרון, אבל היא אינה דבר שיש להתבייש בו, היא אינה לא מוסרית, ואינה משפילה, ולא יכולה להיות מסווגת כמחלה. אנחנו רואים בה וריאציה של התפקוד המיני, המיוצרת על ידי מעצר מסוים של התפתחות מינית. אנשים מכובדים רבים מאוד מהעת העתיקה והמודרנית היו הומוסקסואלים, ביניהם כמה מהגברים הגדולים ביותר (אפלטון, מיכלאנג'לו, ליאונרדו דה וינצ'י ועוד). זהו עוול גדול ואף אכזריות לרדוף את ההומוסקסואליות כפשע. אם אינך מאמינה לי, קראי את ספריו של הבלוק אליס.
בשאלתך אותי האם אני יכול לעזור, את מתכוונת, אני מניח, אם אני יכול לבטל את ההומוסקסואליות ולגרום להטרוסקסואליות נורמלית לתפוס את מקומה. התשובה היא, באופן כללי אנחנו לא יכולים להבטיח תוצאה שכזו. במקרים מסוימים אנו מצליחים לפתח את החיידקים של הנטייה ההטרוסקסואלית, אשר נמצאים בכל הומוסקסואל, אך ברוב המכריע של המקרים זה לא אפשרי. זו שאלה של איכות וגיל המטופל, כאשר את תוצאת הטיפול לא ניתן לחזות.
תוצאות האנליזה על הבן שלך פועלות באופן שונה. אם הוא אומלל, נוירוטי, נקרע על ידי קונפליקטים ועכבות בחייו החברתיים, האנליזה עשויה להביא לו הרמוניה ושקט נפשי, בין אם הוא ישאר הומוסקסואל או ישתנה. במידה ותחליטו שהוא צריך טיפול איתי - אני לא מצפה שכך יהיה - הוא יהיה חייב להגיע לוינה. אין לי שום כוונה לעזוב. עם זאת, אבקשך לא להזניח מתן תשובתך.
בכבוד רב עם מיטב האיחולים,
פרויד
נ.ב לא התקשיתי בקריאת כתב ידך. מקווה שלא תראי בכתב היד שלי ובאנגלית שלי משימה קשה יותר.