"Yes, we can" (כן, אנחנו יכולים), הבטיח אובמה לעולם החופשי. המילה "Change" (שינוי) הייתה סמל הקמפיין שלו. ואנחנו, הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים, נמלאנו תקווה.
אז מה באמת נשתנה הלילה הזה מהלילה שלפני שלוש שנים? האם ארצות הברית באמת צועדת קדימה? והאם צריך לפחד ממה שקורה במפלגה הרפובליקנית, שם מתחרים המועמדים על הזכות להיות יותר הומופוב?
לוחמים וגאים: כבר לא כופים על החייל להישאר בארון
אם יש דבר אחד בולט הוא כמובן ביטול התקנה "לא נשאל, אל תספר". זה אמנם לקח לו שנה וחצי של דיונים ואינספור ויכוחים, אך ברק אובמה הצליח להעניק לחייל האמריקני דבר אלמנטרי ובסיסי – הזכות להיות מחוץ לארון. כמעט כל חייל בעולם המערבי, מישראל ועד הולנד ובריטניה, יכול כבר במשך שנים לצאת מהארון.
אבל דווקא בארצות הברית, צריכה הייתה קהילת הלהט"ב לחכות כמעט שני עשורים עד לרגע שבו חייל הומו יוכל להביט בפסל החירות – ובאמת להרגיש בן חורין.
חוק מת'יו שפרד: כי בפשעי שנאה לא מטפלים בכפפות של משי
כמעט מיד לאחר שנכנס לתפקידו, התיר אובמה את כל הפלונטרים והביא לאישורו של "חוק ג'יימס בירד הבן למניעת פשעי שנאה". את החוק הזה הובילה ג'ודי שפרד, אמו של מת'יו שפרד, אחד מקורבנות ההומופוביה הגדולים בהיסטוריה של ארצות הברית. לאחר פגישה בין ג'ודי לאובמה בחדר הסגלגל, הבטיח לה הנשיא חגיגית כי יחתום על החוק – הבטיח וקיים.
ג'ודי הקימה את קרן מת'יו שפרד למאבק בהומופוביה ולעידוד סובלנות בחברה האמריקנית, ובמסגרת זו ניסתה במשך יותר מעשור לקדם את החוק שיאפשר לרשויות הפדרליות לפתוח בחקירה בגין פשעי שנאה, מבלי שיצטרכו לעבור קודם משטרה מקומית.
"למרבה הצער, משטרות מקומיות כפופות לרשויות המקומיות, שחלקן אינן ששות להכריז על פשעי שנאה בתחומן", אמרה שפרד בזמנו על נחיצות החוק. "בנוסף, החוק הזה מקצה סעיף ייעודי לתקצוב חקירה ואיסוף מידע אודות פשעי שנאה".
נישואים בין בני אותו מין: האכזבה הייתה מוקדמת מדי?
אם יש משהו בו אכזב אובמה את הקהילה הגאה בטרם נבחר, הרי שמדובר בנישואים בין בני אותו מין. אובמה אמר לכל אורך קמפיין הבחירות שלו כי הוא תומך באיחוד אזרחי, שיעניק לזוגות של הומואים ולסביות את כל ההגנות הנחוצות בחוק, אך הוא מתנגד לנישואים בין בני אותו מין. "אני מאמין שנישואים הם בין גבר לאישה", אמר.
עם זאת, אובמה התנגד נחרצות לניסיונותיו של הנשיא ג'ורג' בוש לקבוע את הדבר בחוקה. לכן, יש הטוענים כי מדובר היה במס שפתיים עבור השמרנים שבכל זאת שקלו להצביע לו – שלא ייראה קיצוני מדי בתמיכתו בהומואים.
ואכן, מלבד העובדה שבמדינות רבות היום בארצות הברית יכולים זוגות בני אותו מין להתחתן, לאחרונה נראים סימנים מעודדים נוספים. במספר הזדמנויות אמר הנשיא כי הוא מתחבט בנושא, שכן הוא חש את הצורך של ההומואים שעובדים איתו ומתרועעים איתו להיות נשואים זה לזה, ולהרגיש שווי זכויות.
מינוי טרנסג'נדרים לתפקידים בכירים בממשל
ממשל אובמה הוא הראשון שבו טרנסג'נדרים מונו לתפקידים בכירים – ולאו דווקא בגלל שהם טרנסג'נדרים. המינוי הבולט היה של אמנדה סימפסון ליועצת טכנית בחירה במשרד המסחר. סימפסון, חברה בוועד המנהל של המרכז הלאומי הטרנסג'נדרי למען שוויון, עסקה בפיתוח מערכות תעופה ומערכות צבאיות במשך יותר משלושה עשורים. בהכשרתה היא גם טייסת ניסוי.
למרות שהרזומה העשיר שלה אינו מטיל ספק באשר לכשירותה לתפקיד, במפלגה הרפובליקנית לא הפסיקו לגנות את המינוי. אחת העיתונאיות שהפליאה להציג את אותם טרנספובים באור נלעג היא העיתונאית הלסבית רייצ'ל מאדו מרשת MSNBC:
פורטל שלם באתר הרשמי של הבית הלבן
הנשיא אובמה דואג לשמר את הקשר עם קהילת הלהט"ב גם במסגרת האתר הרשמי של הבית הלבן. בפורטל ששמו "זוכים בעתיד – הנשיא אובמה וקהילת הלהט"ב", מעדכן הבית הלבן באופן שוטף את פועלו של הנשיא למען הקהילה, לרבות פוסטים מהבלוג האישי של אובמה הנוגעים לקהילה.
אם אובמה יפסיד ב-2012 – יש ממה לפחד
נראה שקהילת הלהט"ב הפכה להיות אחד הנושאים המרכזיים שבו עוסקים המועמדים הרפובליקנים. כעת, משהנשיאות נמצאת בידיו של נשיא ליברל, מנסים המועמדים לפנות את הנוצרים השמרנים, אלה שההומופוביה נשמעת בכל צליל בתפילותיהם.
הם מבטיחים להחזיר את "לא נשאל, אל תספר", לאסור בחוקה על נישואי להט"ב וחלקם אפילו רוצים לאמץ את תקנה 28 של מרגרט תאצ'ר – התקנה האוסרת על "עידוד" הומוסקסואליות בבתי ספר.
אז קהילת הלהט"ב באמריקה ובעולם שרדה שמונה שנים עם בוש. אבל האם יש ממה לחשוש במקרה שאובמה יפסיד את הבחירות ב-2012? נראה שכן. בוש היכה אותנו בשוטים – מיט רומאני או ריק סנטורום בהחלט יכו בעקרבים.
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
>> חמישים הגאים והגאות של 2011
>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה