הודעתה של הילרי קלינטון בתחילת החודש כי היא רצה לנשיאות, הפתיעה אנשים בודדים בלבד. מה שהפתיע יותר זו התמיכה הגורפת של הקהילה הגאה באמריקה במועמדת החדשה/ישנה, והתמיכה הבלתי מסויגת שלה בקהילה הגאה. זאת למרות רקורד בעייתי של אמירות שנויות במחלוקת בעבר.

ייתכן והתשובה לחיבור בין קלינטון לקהילה הגאה נעוצה במנהל הקמפיין שלה – רובי מוק, הומו מוצהר שכבר צבר קילומטרז' ומוניטין בתחום ניהול הקמפיינים הפוליטיים בארה"ב.

למעשה, מוק בן ה-35 אשר מתחמק לאורך השנים מאור הזרקורים, הוא ההומו המוצהר הראשון שמנהל קמפיין רציני לנשיאות, וכמו כל מנהל קמפיין עיקר עבודתו תתבצע מאחורי הקלעים, וגם כשנביט בה לא נדע שהוא האדם שעומד מאחוריה. למרות שרבים סבורים שבעולם התקשורת חברים רבים מהקהילה הגאה, העובדה כי הוא ההומו הראשון שנושא בתפקיד כזה היא זריקת עידוד לקהילה שמקווה כי ימשיכו לקדם כך שוויון באמצעות הבית הלבן.

בתמונה נדירה, מחלק פיצות לעיתונאים לפני ההכרזה של הילרי:

.@Hillaryclinton campaign manager Robby Mook and spokesman Josh Schwerin delivering pizzas to the media prior to presidential announcement

A photo posted by Mark Preston (@markdpreston) on


לפני שהוא נעלם אל מאחורי הקלעים של מערכת הבחירות האמריקאית, קבלו חמישה דברים שאנחנו יודעים על נשק יום הדין של המפלגה הדמוקרטית – רובי מוק.

1. הוא בוגר לימודי קלאסיקות באוניברסיטת קולומביה

ועדיין קורא ביוונית עתיקה. מדפי הספרים שלו מלאים בספרים מקוריים בשפה היוונית ובספרי היסטוריה בנושאים אזוטריים כמו נומיסמטיקה והמחקר של מטבע.

2. מוק פעיל פוליטי מאז שנות העשרה שלו

מוק ארגן מאגרים של מספרי טלפון עבור מסע הבחירות הקודם של קלינטון-גור בשנת 1996, כשהוא בן 16 בלבד.

3. הוא היה מעורב במסעות בחירות רבים של המפלגה הדמוקרטית

בשנת 2004 הוא עבד על הקמפיין הראשוני הכושל של הווארד דין, ולאחר מכן מסע הבחירות לנשיאות הכושלת של ג'ון קרי. גולת הכותרת שלו עד היום היא הקמפיין המוצלח של טרי מק'אוליף לתפקיד מושל בשנת 2013.

4. יש לו "מאפיה" משלו

מטרתה המוצהרת של המאפיה לכאורה, המכונה "מאפיית מוק", היא "להכות ברפובליקאים בסגנון מאפיה" על פי הגרדיאן, חברי המאפיה של מוק הם אלו שהיו אחראים לניצחונות העיקריים של הילרי בנבאדה, אוהיו ואינדיאנה בשנת 2008.

5. לא תמצאו אותו ברשתות החברתיות

לדברי עמיתיו, מוק שונה מאוד מהמנהלים הנועזים והחצופים עליהם אנחנו שומעים לעתים קרובות. הוא אינו רודף אחר אור הזרקורים, ועושה כל מה שהוא יכול כדי להימנע מהם, ורק לעתים נדירות הוא מופיע בחדשות או בטלוויזיה. הוא לא מגיב לבקשות חוזרות ונשנות לראיון ואין לו דף בפייסבוק. יש לו חשבון טוויטר, אך מרוב שהוא לא השתמש בו הוא מודה כי שכח את הסיסמה.