עבור רוב הנשים, היום בו הם ילדו את הילד הראשון שלהם נחשב לאחד הימים הטובים והמדהימים ביותר בחייהם. אבל המחזאית והשחקנית מריה מקארתי חוותה רגשות מעורבים כאשר נלקחה לבית החולים כדי ללדת, בעיקר בגלל שהיא לא תכננה לקחת את התינוק איתה חזרה הביתה.
"ידעתי מיד שאני הולכת לבחור אימוץ", סיפרה מקארתי על היום בו גילתה, באופן בלתי צפוי, שהיא בהיריון. לאחר שאביו של התינוק הבהיר לה כי הוא לא מעוניין שהוא או היא יתנהגו כמו הורים, ולאחר שמקארתי עצמה שללה את האפשרות של הפלה, נותרה רק אופציה אחת. מקארתי, שנולדה בסן דייגו ועברה להתגורר לאחרונה בניו יורק, המשיכה את ההיריון ועם לידת הילד מסרה אותו לזוג גברים הומואים.
שנתיים אחרי, מקארתי, מעלה מופע יחיד בשם 'בייבי מאמא - מסעה של אישה אחת למסור את בנה להומוסקסואלים', בו היא היא מספרת על התקופה עמוסת הרגשות בחייה ועל 12 השלבים שעברה במסעה המתוכנן לאמהות ואימוץ.
לדבריה הסיבות בגללן בחרה למסור את הילד שלה הן "מסובכות", אבל במופע היא מסבירה כיצד האמינה שאימוץ מציע לילד שלה את ההזדמנות הטובה ביותר להתחלה יציבה לחייו.
"אולי זה היה יכול להיות ריאלי עבורי לגדל את הילדים שלי, אבל זה היה ללא כל יציבות פיננסית, או לא באופן כזה בו יכולתי להיות האמא הטובה ביותר שהייתי רוצה להיות. אם הייתי מחליטה לגדל אותו הייתי יכולה לגרום לזה לקרות, אבל אימוץ נראה לי רעיון טוב יותר.
"ראיתי את הבית של הזוג המאמץ שהיה הרבה יותר יציב. ראיתי שני הורים בבית. הרבה אמהות חד הוריות הן בהחלט מדהימות אבל לדעתי יש הרבה כוח כשלילד יש שני אנשים להסתכל עליהם כאשר הוא גדל. במצב שלי כל מה שהיה לי להציע לו היתה האהבה שלי, אבל בגלל שזה אימוץ פתוח, אני עדיין מקבלת הזדמנות להעניק לו את האהבה שלי."
כבר בתחילת הליך האימוץ הודיעה מקארתי לסוכנות האימוץ שהיא מחפשת זוג הומואים. "הייתי פתוחה לזוגות סטרייטים, אבל חיפשתי זוג הומואים או לסביות. גם בגלל העובדה שאני קווירית, וגם כי חשבתי שזה יהיה דבר יפה לעשות, ושרוב הסיכויים שלזוג כזה יהיה הרבה יותר קשה לקבל או ללדת ילד".
לאחר חיפושים נבחרו בני הזוג המאמצים - שחקן ומנתח המתגוררים בניו יורק. בשל העובדה שמדובר ב'אימוץ פתוח', התאפשר למקארתי לנהל משא ומתן עם בני הזוג על כך שהיא תוכל לבקר בכל כמה חודשים. מריה פגשה את המשפחה המורחבת שלהם, וגם להורים שלה התאפשר לבקר את הילד, מה שסייע לשכנע אותם, לאחר תקופה ראשונית של מורת רוח, כי ההסדר עובד.
בנה בן השנתיים של מריה עדיין צעיר מכדי להבין באופן מלא את הנסיבות סביב לידתו, אבל מריה מקווה כי מערכת היחסים שלהם תעזור לו ליצור נתיב משלו. היא אומרת שהיא מקווה שיום אחד יהיו לה יותר ילדים והיא תוכל להיות הורה במשרה מלאה עבורם.
את יחסיה עם הילד הראשון היא רואה בדרך מאוד מיוחדת: "הרבה אנשים עשו את ההשוואה שאני כמו דודה בשבילו, אני חושבת שיש בזה קצת מן האמת. אני רואה את עצמי כמבוגר אחר בחייו וכחיבור למקום ממנו הוא בא, ואדם נוסף בחייו שאוהב אותו ואכפת לו ממנו. איך מערכת היחסים שלנו תתפתח רק ימים יגידו".
היא מודה שהיא מרגישה מתוחה ונרגשת לספר את הסיפור שלה על הבמה, אבל מקווה שההופעה תעזור לייצר דיון סביב אימוץ כבחירה. "אני בהחלט חושבת שאימוץ לא מקבל מספיק הכרה. מצד אחד יש את השמרנים יותר שאומרים שאם את בהריון את צריכה ללדת ולגדל את הילד. מצד שני יש את בעלי נקודת המבט הליברלית יותר שמתייחסים להפלה כאופציה.
"אני מרגישה שאימוץ עדיין נתפס כדבר מביש, למרות שזה גם משהו שמביא שמחה לאנשים, וחלק מהסיבות שאני עושה את המופע הזה הוא כדי שאנשים ישקלו יותר את האימוץ כאפשרות. כן, זה היה קשה מאוד עבורי, אבל אני כל כך שמחה שעשיתי את זה, וזה הפך למשהו יפה, ועכשיו הילד הקטן והיפיפה הזה קיים".