סקר חדש שהזמינו עיתון ה"וושינגטון פוסט" וקרן משפחת קייזר (העוסקת בין השאר בבריאות הציבור בארצות הברית) מעורר הדים בקהילה הגאה, משום שעולה בו הטענה כי רוב האמריקאים מאמינים שמין נקבע בלידה ותומכים במגבלות על טרנסג'נדרים במתן טיפולים רפואיים והשתלבות בתחומי הספורט. בניגוד מוחלט לנתונים אלה, בסקר עולה גם הטענה כי רוב האמריקאים מתנגדים לאפליה של חברי וחברות הקהילה הטרנסג'נדרית.
הדיון הפוליטי סביב הקהילה הטרנסג'נדרית והדרך בה פוליטיקאים רפובליקנים דוחפים ומקדמים חקיקה אנטי-טרנסית רחבה במדינה הפך חלק מהאמריקאים לשמרנים יותר, כך דיווח ה"וושינגטון פוסט" בסוף השבוע האחרון כשפרסם את תוצאות הסקר, אותו ניהל יחד עם קרן משפחת קייזר. "יש נתח גדול של הציבור האמריקאי שמנסה למצוא בזה היגיון", אומר לפוסט פטריק איגן, אקדמאי מטעם אוניברסיטת ניו יורק לפוליטיקה אמריקאית. "זהו קרב ודיון מתגלגל שמתרחש לנגד עיננו בזמן אמת ואנחנו לא יודעים מה יהיו התוצאות שלו".
בסקר השתתפו 1,338 אמריקאים בוגרים, בהם 515 חברי וחברות הקהילה הטרנסג'נדרית. באופן טבעי, הקהילה הטרנסית הייתה תומכת יותר בטיפולי התאמה מגדרית לבני נוער וההשתלבות בספורט מאשר הנשאלים הסיסג'נדרים, ורובם השיבו כי המגדר יכול להיות שונה מאשר המין שנקבע בלידה. משיבים סיסג'נדרים בסקר שהכירו איש או אישה טרנס נטו לקבל את הרעיון כי מגדר לא בהכרח נקבע בעת הלידה. בסך הכל, 57% מכלל הנשאלים השיבו שמינו של אדם לא יכול להיות שונה ממה שנקבע בלידה.
אחת המשתתפות בסקר, מטפלת התנהגותית בת 29, אמרה כי דעותיה על טרנסג'נדרים השתנו בעקבות האזנה לפודקאסטים נוצריים. "הדאגה שלי בנושא הטרנסי היא בעיקר לגבי הילדים", אמרה. "אנחנו לא יכולות להצביע לפני שעברנו גיל מסוים, לא יכולות לשתות, לעשן או לא יודעת מה, אבל אנחנו יכולות לשנות את האנטומיה של הגוף שלנו ואיך שזה עובד? זה פשוט לא נראה לי שזה בסדר". ראוי לציין כי בארה"ב ניתוחים פולשניים כמו ניתוח ניתוח תחתון אינם מומלצים לקטינים ומתרחשים רק לעיתים נדירות במקרים קיצוניים. בני נוער בגיל ההתבגרות עשויים לקבל לעיתים קרובות יותר טיפול הורמונלי מותאם.
סקרים נוספים שנערכו בנושא הציגו עלייה במספר האנשים שטוענים כי מין נקבע רק בלידה. אחד מהם, שפורסם בשנה שעברה על ידי מכון הסקרים הבינלאומי PEW, מצא כי 60% מאמינים כי המין נקבע בלידה. "אפילו בקרב מבוגרים-צעירים, שם הכי מקבלים זהות טרנסית, מחצית מהם טענו כי מין נקבע בעת הלידה", כך דיווחו בפוסט.
המשיבים בסקר של הפוסט הביעו גם התנגדות לטיפולי התאמה מגדרית בקרב בני נוער. 68% התנגדו לשימוש חוסמי הורמונים לצעירים וצעירות טרנס בגילאים 10-14 ו-58% התנגדו לטיפול הורמונלי לצעירים עד גיל 18. לעומת זאת, רוב המשיבים תמכו בטיפולים פסיכולוגיים וייעוץ לשתי הקבוצות הללו. בנוסף, רוב נוסף היה גם למתנגדים לשילוב נשים טרנסג'נדריות בתחרויות ספורט ובקבוצות נשים. יותר מ-60% התנגדו להכללה של טרנסיות בספורט בין אם בבית ספר יסודי, בתיכון, בקולג' או בליגות מקצועיות. רוב המשיבים טענו כי זה לא ראוי למורים להעלות בכיתה את נושא הקהילה הטרנסית לפני הלימודים בתיכון - 70% השיבו התנגדו לשיעורים שכאלה בכיתות ד'-ה'.
אך למרות כל זה, רוב המשיבים טענו כי הם מתנגדים לאפליה נגד הקהילה הטרנסית ותמכו בחקיקה שתאסור על אפליה בעבודה, בדיור, בצבא, בחינוך, בביטוחים ובטיפולים רפואיים. "כל הרעיונות הללו מאוד חדשים לציבור האמריקאי, אז שלא כמו חלק מהנושאים החברתיים האחרים שאיתם אנחנו מתמודדים, הדעות הללו לא חקוקות בסלע", אמרה ל"וושינגטון פוסט" לניאה אריקסון, סגנית נשיא בכירה במדיניות ציבורית, פוליטיקה וממשל במכון צוות החשיבה הדמוקרטי "הדרך השלישית". "לא מדובר בהפלות, או בשוויון זכויות בנישואין. אנשים לא דיברו על הפרטים, ככל שמדברים עם אנשים ככה הם יותר משתנים".