זוכרים את התוכנית "החיים", שהסבירה לכולנו בעזרת אנימציה והאנשה של תאים וחיידקים את התהליכים המורכבים של הביולוגיה האנושית? אז בסדרת ההמשך (אם אי פעם תהיה כזאת) מגלים שחלק מהדמויות ביסקסואליות, והן גם נוטלות יותר סיכויים ובעלות סיכויים גבוהים יותר להתרבות על פני דמויות אחרות.
זה לא תסריט של סדרת ילדים, אלא מחקר חדש של אוניברסיטת מישיגן, המבוסס על ניתוח נתונים של יותר מ-450 אלף איש ואישה במאגר המידע הציבור הרפואי של בריטניה, UK Biobank. ניתוח הנתונים גילה לראשונה וריאציות גנטיות הקשורות להופעת התנהגות ביסקסואלית אצל בני אדם, וקשורות גם להתנהגויות של לקיחת סיכונים וילודה גבוהה יותר.
האנשים שבמאגר הבריטי היו צריכים להשיב על שאלון עם שאלות לגבי ניהול נטילת הסיכונים שלהם ושאלות על ההרגלים המיניים שלהם, וניתוח הנתונים במאגר גילה כי לגברים הטרוסקסואליים עם משתנים גנטיים הקשורים בהתנהגות ביסקסואלית ונטילת סיכונים יש יותר ילדים.
אנחנו לא מומחים בנושא, אבל אם נתאמץ ממש ניזכר בשיעורי הביולוגיה, שם למדנו כי המשתנים הגנטיים הללו הם בעצם רצף האותיות המרכיבות את הדנ"א שלנו והם הגנים שלנו, שבאים לידי ביטוי בחיים בכל מיני דרכים והופכים אותנו למי שאנחנו: משתנים גנטיים לעיניים כחולות, שיער בצבא מסוים ואפילו תכונות והתנהגויות ספציפיות.
הגנים נמצאים בגוף בתאים, ארוזים בתוך כרומוזומים. הגנים תורמים לתכונות שונות שלנו, ומגדירים גם את המין שלנו. אנשים עם שני כרומוזומים X הן נקבות, ואנשים שיש להם כרומוזום X וכרומוזום Y הם זכרים. ובחזרה מספסל הלימודים אל תוצאות המחקר – אשר מצביעות על כך שיש גנים שנותנים יתרון התרבותי, וסטטיסטית, נמצא שאותם גברים בעלי אותם משתנים לוקחים יותר סיכונים ובזכות זה כנראה גם עושים יותר ילדים.
החוקר הראשי במחקר, הביולוג ג'יאנזי זאנג אומר: "המחקר שלנו מצביע על כך שיותר סביר כי גנים הקשורים בהתנהגות ביסקסואלית בגברים הם בעלי יתרון התרבותי, מה שעשוי להסביר מדוע הם הופיעו בעבר בלי להיעלם וישארו גם בעתיד. התוצאות הללו מצביעות גם על כך שהתנהגות של נטילת סיכונים המיוחסת לגנים הללו היא הסיבה שעומדת מאחורי קידום ילודה אצל הטרוסקסואלים".
כלומר, יתרון ההתרבות של הגנים הביסקסואליים הללו הוא רק תופעת לוואי של יתרון ההתרבות שקיים לצד התנהגות של נטילת סיכונים. המחקר הספציפי הזה הוא חלק מגוף מחקרים הבודק איזו השפעה יש לגנטיקה על התנהגות חד-מינית. זאנג מאשר שאם בעבר נחשבו הגנים שיוצרים התנהגויות חד מיניות וביסקסואליות למקשה אחת, הרי שהמחקר הזה מאשש את ההנחה שמדובר בגנים ייחודיים. "הבנו שבעבר אנשים קיבצו יחד כל התנהגות הומוסקסואלית, אך למעשה יש מנעד", מוסיף זאנג.
החוקר הבכיר המשיך והסביר כי התנהגות של נטילת סיכונים מתייחסת לנטייה לעסוק בהתנהגות שהיא מתגמלת, למרות האפשרות לתוצאות שליליות. השאלון של Biobank הבריטי על נטילת סיכונים לא מפרט באילו סיכונים מדובר, אך סביר שאלו שהעידו על עצמם כי הם נוטלים סיכונים חשבו שהדבר כולל גם מין לא מוגן ופעילות מינית מוגברת – דבר שעשוי להוביל להבאת יותר ילדים לעולם. "הטבע הוא דבר מסובך", מסביר החוקר. "במחקר הזה אנחנו מדברים על שלוש תכונות: מספר צאצאים, נטילת סיכונים והתנהגות ביסקסואלית – לכולן יש נקודות גנטיות משותפות".
מחקרים גנטיים הנוגעים למיניות האנושית הם דבר שנוי במחלוקת לא מכבר, כאשר רבים חוששים שאם יימצא 'הגן הגאה' זה ישמש אנשים בעלי אינטרסים להפלות אנשים להט"ב. מחקר שנערך על אותו מאגר ביומטרי ותוצאותיו פורסמו עוד בשנת 2019 מצביע על תצרף גנטי רחב הקשור להתנהגות חד מינית, ולאו דווקא גן אחד ויחיד.
נעם לויתן, דוקטור לביולוגיה במכון דוידסון לחינוך מדעי, טוען שלמרות המחקרים הללו, עדיין אין דרך לחזות את ההתנהגות המינית של אדם על פי הגנים שלו. "כפי שכבר ידוע, אפילו במקרה של תאומים זהים אם תאום אחד הוא סקרן, מתנסה, ביסקסואל או הומו (בקיצור סמב"ה), עדיין רוב הסיכויים שהתאום השני הוא לא".
לויתן מסביר שיש כמה הסתייגויות שצריך לקחת בחשבון בנוגע למחקרים האלה כמו הטיות של חוסר דיוק בשאלות המחקר והשונות בין אנשים צעירים שמוכנים להודות בחוויות הומוסוקסאוליות לדור המבוגר יותר שנמצא בארון. נוסף על כך, הנתונים הקיימים במאגר הבריטי הם של אנשים שחיו בתקופה שבה הומוסקסואליות הייתה מחוץ לחוק.
למרות החששות מפני תוצאות מחקרים שיזהו את "הגן הגאה", זאנג מצהיר "אנחנו רוצים להבהיר שתוצאות המחקר שלנו הן בעיקר לגיוון, לעושר ולהבנה היותר עמוקה שלנו של מיניות האדם. זה לא נועד בשום צורה להציע או לאמץ אפליה על בסיס נטייה מינית".