איזובל ג'פרי, לוחמת אש בריטית לשעבר ומתנדבת בהווה, הוכיחה שאף פעם לא מאוחר מדי כדי לחיות את האני האמיתי שלך, אחרי שיצאה מהארון כאישה טרנסג'נדרית בשנות ה-70 לחייה ועברה התאמה מגדרית בגיל 80. 

ג'פרי התראיינה למספר כלי תקשורת בבריטניה בימים האחרונים, ביניהם גם לתוכנית הבוקר הבריטית Good Morning Britain, וסיפרה איך ידעה כבר בגיל נורא צעיר כי הזהות המגדרית והמין שלה לא תואמים. במטרה להציג כלפי חוץ "גבריות", היא השקיעה בפיתוח הגוף ופנתה לעבודות שנחשבות "גבריות" כמו נהגת משאית וימאית, עד שהפכה ללוחמת אש. 

"כשהייתי צעירה עוד היו עוצרים הומואים ועל טרנסג'נדרים אף אחד לא דיבר", היא סיפרה לצמד המנחים על ילדותה ועל מרגרט, האישה לה נישאה בגיל 21 ואיתה הביאה שני ילדים לעולם. "הייתה לי את התמיכה הנהדרת של אשתי הנפלאה, לה הייתי נשואה במשך 60 שנה". 

במשך 40 שנה היא הסתירה את הזהות האמיתית שלה מהסביבה, אך אימצה אותה בבית. מרגרט תמכה בה לאורך כל הדרך ואף הייתה קונה עבורה שמלות, אותן הייתה לובשת בפרטיות בבית. "היא תמיד הייתה מאוד תומכת. כשהיא הייתה קונה בגדים היא הייתה אומרת 'אני אקנה קצת יותר גדול כדי שתוכל ללבוש את זה'. היא אהבה אותי במובן האמיתי של המילה", סיפרה איזובל בראיון ל-Cheshire Live. 

כשהגיעו לשנות ה-50 לחייהם ומרגרט החלה לפתח תסמינים של אלצהיימר, התיישבו השתיים לשיחה חשובה בה איזובל החליטה להפוך לאישה שהיא תמיד רצתה להיות, עם ברכתה של מרגרט. "דיברנו על החיים שלנו כמו שעשינו תמיד. אמרתי שאם אני רוצה לחיות כל סוג של חיים בלעדיה אני רוצה להפוך למי שאני רוצה", נזכרה איזובל וסיפרה שהן הגיעו למסקנה שהחיים קצרים מדי מכדי להסתיר את האני האמיתי שלך. "היא אמרה לי את מה שאמרה מאה פעמים: 'מה שיעשה אותך מאושרת יקירתי'", אמרה והוסיפה שכיום מרגרט גרה בבית אבות ו"לא ממש מכירה אותי יותר". 

אחרי שיצאה מהארון בתמיכת זוגתה היא החלה בהליך התאמה מגדרית ומספרת שהיא מעולם לא הרגישה מאושרת יותר. אחרי שהשלימה עם ההחלטה, היא קבעה תאריך יעד ליציאה מהארון בפני משפחתה ונתקלה באהבה רבה. "זו הייתה בעיקר חוויה טובה - 95 אחוז מהאנשים קיבלו אותי", סיפרה. "הדברים נמשכו משם, היו לי כמה עניינים רפואיים, כמה מכשולים שהייתי צריכה לדלג מעליהם". 

איזובל החלה ליטול הורמונים לפני כשנה ועברה ניתוח התאמה מגדרית בינואר. היא ציינה כי זמני ההמתנה לניתוח במערכת הבריאות הציבורית ארוכים ועלולים להגיע גם ל-4 שנות המתנה, לכן החליטה בסופו של דבר לשלם על הניתוח מכיסה הפרטי. "כשהייתי בת 50 הצעתי ל משפחה שלי לקנות כל מיני דברים, כמו מכונית חדשה, אבל הם אמרו שזה הכסף שלי, אז הקרדיט מגיע להם". 

בראיון ל-Cheshire Live איזובל סיפרה מדוע חיכתה זמן כה רב לצאת מהארון. "כל כך הרבה אנשים שואלים, אבל לפני 10-15 שנה זה הפך להיות מקובל יותר. ", הסבירה. "הגישות שהשתנו בחברה נתנו לי יותר ביטחון להיות מי שאני. אין לעשות זאת בקלות ראש, כמובן, אבל אני ההוכחה לכך שאת אף פעם לא מבוגרת מדי. כל עוד את מסוגלת פיזית לבצע את הניתוח, אז זה יכול לקרות". בראיון לכלי תקשורת אחרת אמרה: "למרבה הצער יש המון אנשים טרנס לא מאושרים בחוץ, אז אני מרגישה בת מזל למצוא בסוף אושר".