הבעיה הגדולה בסרטים הוליוודים המבוססים על סיפור אמיתי היא שפעמים רבות מוסתרים מהצופה פרטים משמעותיים, כדי לייצר סביבם חשיבות היסטורית גדולה יותר. דוגמה טובה לכך היא הסרט "הנערה הדנית", המבוסס על הרומן של הסופר האמריקאי דיוויד אברסהוף ויצא בשנת 2015, שמציג את סיפורה המהפכני והמרגש של לילי אלבה, אחת הנשים הטרנסג'נדריות הראשונות בעולם שעברו ניתוח התאמה מגדרית.

למרות שאיש מעולם לא טען כך, ההנחה הרווחת היא שלילי אלבה הייתה האישה הטרנסג'נדרית הראשונה בהיסטוריה שעברה את הניתוח, אבל מסתבר שהייתה מישהי מוכרת הרבה פחות ועם סיפור חיים מטלטל עוד יותר, שעברה את ההליך הרפואי החדשני שבועות ספורים לפניה - דורה ריכטר. 

היא נולדה בשנת 1891 בגרמניה למשפחה חקלאית ענייה וגדלה באזור ארזגבירג. דורה אמנם נולדה כזכר, אבל הזדהתה כנקבה עוד מילדותה, ובניגוד לכל מה שאפשר לדמיין על אותם ימים, משפחתה אפשרה לה לעשות זאת והסכימה לה ללבוש בגדי ילדות. למרות זאת, היא מעולם לא הייתה מרוצה מגופה וכשהייתה בסך הכל בת שש, היא ניסתה להסיר את איבר המין שלה בעצמה עם חוסם עורקים. 

אדי רדמיין ב"הנערה הדנית" (צילום: טוויטר)
אדי רדמיין ב"הנערה הדנית" | צילום: טוויטר

בהמשך חייה דורה עברה לברלין ולמרות שמאז ומתמיד לבשה רק בגדי נשים, היא עבדה כמלצרית או טבחית במלונות יוקרתיים בעונת הקיץ עם חזות גברית, ובשאר השנה חיה כאישה. עיר הבירה הגרמנית אולי מוכרת כיום כאחת הערים המתקדמות ביותר בעולם בנוגע ללהט"ב, אבל בימים ההם דורה ונשים טרנסיות כמוה היו נעצרות פעמים רבות על ידי המשטרה ונשלחות לבתי כלא לגברים, זאת משום שאז טרנסג'נדרים נחשבו לטרנסווסטיטים והדבר היה מנוגד לחוק. 

באחת הפעמים בהן נעצרה, שופט רחום החליט לשחרר את דורה לטיפולו של הרופא האקטיביסט הגרמני-יהודי, מגנוס הירשפלד, שניהל מכון למחקר מיניות - שם דורה קיבלה אישור מיוחד ללבוש בגדי נשים. במקביל, דורה חיה ועבדה במקום כמנקה במשך יותר מעשור.

למרות שבאותם ימים גרמניה הייתה רפובליקת ויימאר הליברלית, לנשים ואנשים כמו דורה, שהמגדר שלהם לא תאם את המין שהוקצה להם בלידה, היה מאוד קשה למצוא עבודה. לכן, מכון המחקר של הירשפלד לקח אותם תחת חסותו והעניק להם מקור פרנסה. "היה מאוד קשה לטרנסווסטיטים למצוא עבודה. ידענו זאת והיינו מוכנים להעסיק אותם", כתבה ד"ר לודוויג לוי-לנץ, שהצטרפה למכון ב-1925. "היו לנו חמש עובדות משק בית, כולן טרנסווסטיטים זכרים ולעולם לא אשכח את המראה כשנכנסתי למטבח. חמש הבנות ישבו קרובות זו לזו, סרגו בשלווה ושרו שירים. הן היו העובדות החרוצות ביותר שהיו לנו ואף אדם זר שביקר במקום לא הבחין במשהו יוצא דופן". 

ד"ר מגנוס הירשפלד (צילום: wikimedia)
ד"ר מגנוס הירשפלד | צילום: wikimedia

לבסוף, בשנת 1922, החלה דורה בהליך רפואי להתאמה מגדרית, שנקרא בימים ההם "שינוי מין". את הניתוח החדשני להסרת האשכים ניהל ד"ר ארווין גורבדנט, שחקר לאחר מכן את ההשפעה של הפחתת הטסטוסטרון על האנטומיה של דורה. רופא אחר במכון, פליקס אברהם, כתב: "לסירוס הייתה השפעה, אם כי לא נרחבת במיוחד, על הפיכת גופה של דורה למלא יותר. צמיחת הזקן שלה הוגבלה ונראו סימנים ראשונים להתפתחות שד וצורה נשית יותר של הגוף". 

דורה נאלצה לחכות תשע שנים נוספות לפני שעברה ניתוח להסרת איבר המין וניתוח נוסף לבניית ואגינה, מה שהפך אותה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בהיסטוריה שעברה "שינוי מין". ההליך הרפואי בוצע על ידי שני מנתחים, ביניהם לוי-לנץ, והיה כרוך גם בבניית נרתיק. זה אמנם היה מבצע ניסיוני, אבל הוא הוכתר אז בהצלחה יתרה. 

כל מי שראה את "הנערה הדנית" יודע שלילי אלבה, שעברה את אותו הליך רפואי מספר שבועות אחרי דורה, לא שרד את ההליכים הרפואיים, שהביאו למותה מספר שבועות אחר כך. דורה, לעומתה, שרדה את הניתוח, אך סוף חייה היו טראגיים לא פחות. 

ארבעה חודשים בלבד לאחר עלייתו של היטלר לשלטון, במאי 1933, הסתערו על מכון המחקר אספסוף המורכב מתלמידים ואנשי אס אס. הם בזזו את הבניין והחרימו את כל הרישומים של מגנוס הירשפלד, שהספיק להימלט מאימת הטרור הנאצי לצרפת. דורה הייתה בבניין ביום ההסתערות ומאז עקבותיה נעלמו. ההנחה הרווחת היא שמצאה את מותה בפרעות, אך יכול להיות שנעצרה ונהרגה בשלב מאוחר יותר. 

לא ידוע כמה אנשים נרצחו בתקיפה הנוראית ההיא, זאת משום שכל רישומי המכון נפלא לידי הגסטאפו. דמותה יוצאת הדופן של האייקון הטרנסג'נדרי שהאיר כמו מגדלור בזמנים אפלים בהיסטוריה האנושית, מופיעה בסרט גרמני משנת 1999 על חייו של מגנוס הירשפלד.