בחודש ספטמבר 2019, כמה חודשים לפני התפרצות מגפת הקורונה, שותף באתר הבית של תנועת BDS האנטישמית מאמר שנכתב על ידי מערכת מגזין DIVA תחת הכותרת המפוצצת "אתם לא יכולים לעשות פינקוושינג לזה". במאמר, שביקש לדון במחאה שפרצה בברלין למען שחרור פלסטין, הוצגה בפעם הראשונה תנועה חדשה: Queers For Palestine. 

השם התחיל להיות נפוץ רק בשנים שלאחר מכן, אבל המקורות של התנועה הפרדוקסלית חרחרו שנים לפני כן. במערכות האחרונות מול חמאס התחלנו להבין שהאויב האמיתי של ישראל הוא הסברה, שלעיתים מגיעה מגורמים ניאו-ליברלים כמו "קווירים למען פלסטין". כדי להבין מאיפה התנועה הזאת הגיעה לא צריך לנבור רחוק יותר מכמה עשורים אחורה.

"הכי אוקסימורוני שיש", נכתב במגזין הבינלאומי Advocate לפני 14 שנים על תנועה חדשה של להט"בים שקוראים לשחרר את פלסטין מידי מה שהם מכנים "הטרור הישראלי". התנועה הוצגה לראשונה תחת השם Queers Undermining Israeli Terrorism ("קווירים מערערים את הטרור הישראלי", או בראשי תיבות QUIT), ואחד הסלוגנים שהשתמשו בו במהלך המחאות הוא הביטוי הנפוץ כיום - Queers for Palestine. אבל מה שהגיע לעולם בתור סלוגן שנשמע כמו הטרלה לא מצחיקה, הפך עם השנים לתנועה של ממש המקדמת בשם הליברליות המערבית ערכים אנטי-ציוניים. 

אנטי-ישראליות ואנטישמיות אולי היו בדעיכה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ונפילתם של הנאצים, אך הן מעולם לא נעלמו מן העולם. לפתע, קולות חדשים התחילו להגביר ווליום נגד ישראל וציונות, במעטה ליברלי שטוען כי "ציונות היא גזענות", ולכן יש להוקיע את האומה הישראלית ולהביע תמיכה מוחלטת בפלסטינים. לדבריהם, המאבק בציונות הוא "מאבק על ליברליות ואנטי-גזענות". ומי עוד יכול לחבור למאבק שכזה אם לא הקהילה הגאה, שחורטת על דגלה זכויות אדם ושוויון?

התנועה לפתע הפכה לסלוגן, והנהיגה מחאות של מאות להט"ב ברחבי העולם הקוראים לחרם על ישראל וישראלים, בעוד הם מחזיקים שלטים שקוראים "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשייה", זאת מבלי להבין לעומק את המשמעות האמיתית שעומדת מאחורי האמירה האנטישמית. מבחינתם של הפעילים, הם תומכים באנדרדוג החלש והמוקצה, מתוך הזיכרון שגם הם עצמם היו עד לא מזמן האנדרדוג. אבל אל תהיו בטוחים שהם באמת יודעים על מה בדיוק הם נלחמים. 

מאסר, סקילה באבנים, דחיפה מבניינים, עריפת ראשים ואפילו התנקשויות מאורגנות – אלו רק חלק מהדרכים בהם "מטופלים" חברי הקהילה הלהט"בית בעזה כאשר מתגלה נטייתם המינית, שם היא נחשבת כבושה וחטא שעליו צריך לשלם את המחיר הכבד ביותר. מיותר לציין שאין שום הגנה בחוק על להט"ב בעזה, ויותר מכך - להט"ב פלסטיניים שגרים ביהודה ושומרון או ברצועת עזה דווקא בורחים לישראל כדי למצוא מקלט.

אחמד חכם חמדי אבו מרח'יה
אחמד חכם חמדי אבו מרח'יה

אבל גם אחרי שהם מגיעים לישראל הם עלולים להפוך לקורבן של ציד אלים ומחריד של מכריהם. מספיק ללכת שנה אחת בלבד אחורה למקרה הרצח המזעזע של אחמד אבו מרח'יה, פלסטיני בן 25 שברח לישראל מחברון, נחטף, נרצח ובותר בגלל נטייתו המינית, וגופתו נזרקה לצד הדרך בשכונת אל-מחוואר. בגדה לא התאבלו עליו, אבל דווקא בישראל התאגדו מכריו במלאת 40 יום למותו, כנהוג באסלאם. סיפורו של אבו מרח'יה הוא אחד מהסיפורים המחרידים ביותר שאליהם נחשפנו, אבל למרבה הצער הוא ממש לא היחיד. אין ספור עדויות ותיעודים של התנהגות מחרידה ולא אנושית כלפי להט"ב פורסמו מתוך שטחי פלסטין, וגם הציבור הפלסטיני בעזה ובגדה המערבית לא מתכחש לזה שהם מתנגדים ללהט"ב. 

אבל איכשהו, הסיפורים המחרידים הללו לא מצליחים לערער את רוחה של "קווירים למען פלסטין", מכיוון שמבחינתם מדובר במאבק נעלה נגד "קולוניאליזם, אפלייה דתית, גזענות, הפרדה בין מעמדות והומופוביה". פרדוקסלית, כשמסתכלים בפועל אל תוך החברה הפלסטינית בעזה ובגדה - מבינים שהיא חוטאת בכל המפורט לעיל. גם לא צריך להרחיק עד עזה והגדה, שכן פעילים "קווירים למען פלסטין" מותקפים אף הם בהפגנות למען פלסטין, כפי שניתן לראות בסרטון מלונדון שהופץ אתמול ברשתות, בו פלסטינים תוקפים אדם שהניף את דגל הגאווה בהפגנה. אז האם מדובר במאבק נעלה למען פלסטינים ולהט"ב, או שמדובר בעבודת מיתוג מוצלחת של אנטישמיות לשמה? התשובה ברורה, לפחות לנו. 

דואה ליפה, בלה וג'יג'י חדיד ועוד לא מעט כוכבים וכוכבות מעולם הפופ שנחשבות ל"אייקונים גאים" לא מסתירות את התמיכה הנלהבת שלהן בפלסטין בנאומים וברשתות החברתיות, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהפרות זכויות האדם המתרחשות בעזה ובגדה. אבל בעזרת מיתוג נכון ועטיפה במעיל סוכר, המאבק למען פלסטין הפך להיות המגנום-אופוס של הליברליזם במאה ה-21, ויצר פוסטים שכל ניאו-ליברל ברשת יכול לשתף בסטורי, תוך כדי שהוא מדלל את המורכבות של הקונפליקט לפוסט של כמה מילים וגרפיקה חמודה, עם התעלמות מוחלטת מהמצב האמיתי של החברה הפלסטינית כיום והגורמים ששולטים בה. 

הכוח של הקהילה הגאה והעבר שלנו מחייב אותנו להיות נוכחים בשורות הראשונות של כל מאבק למען זכויות אדם ואזרח, וכן - גם למען זכויות פלסטינים ועשיית צדק עמם, עם דגש על עשיית צדק. לצעוק בשלטי חוצות "קווירים למען פלסטין", או להשתתף במחאות שקוראות תחת סיסמאות שונות להשמדת מדינת ישראל, מסמלות גאווה אירונית במיוחד בפלסטין כלאום, חברה או מדינה, ולא עושות צדק לאיש, אלא רק מתדלקות מכונת תעמולה אנטי-ציונית.  

אל לנו להתגאות בלאום שקורא לרצוח ולהרוג בסקילה להט"ב ויהודים, צועק "מוות לאמריקה" וביצע לא פחות מטיהור אתני לכל מי שהוא לא מוסלמי סוני בשטחיו, גם אם זה מגיע במסכה מזויפת של ליברליות. זה צועק מאירוניה שהאוכלוסיה שתמצא רק מוות בעזה היא דווקא זו שמגנה בחירוף נפש על פלסטין - ושרה בגאון על גאוותה במצבו הנוכחי של הפלסטינים, תוך כדי שהיא מנופפת בדגליו כאילו מדובר בלאום הכי מתוקן ונכון שיש. 

בבסיס ערך הסובלנות נטען כי על מנת לשמור על חברה סובלנית, אסור להיות סובלניים לחוסר סובלנות, אבל כשזה נוגע ל"קווירים למען פלסטין", מישהו העלים עין במובהק מאותו פרדוקס, והחליט להנציח את הלאום הפלסטיני על מה שהוא, על תרבותו ועל ערכיו, ולצייר את ישראל בתור הנבל המרושע.

אפשר להכיר באופי המחריד הרצחני של ארגון הטרור חמאס, כמו גם בפשעים שלו נגד האנושות, בנוסף לפשעים החמורים של החברה הפלסטינית בעזה ובגדה, ובו זמנית לרצות להגן על חפים מפשע ולבקש את הטוב ביותר לציבור הפלסטיני. אבל מפה ועד להגן בחירוף נפש על פלסטין תחת הסלוגן הניאו-ליברלי "קווירים למען פלסטין" זה גול עצמי, שבמידה והעולם המערבי לא יתעורר ממנו בקרוב – הוא יהפוך לבעיטה חזקה בראש, אם לא גרוע מכך.