ההחלטה שקיבל שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, יהורם שקד, עשויה להוות אבן דרך בחיי משפחות רבות בישראל. הפסיקה מתייחסת לבני זוג הומואים ממרכז הארץ, שנישאו לפני כשלוש שנים בארצות הברית ונרשמו כנשואים ברישומי מדינת ישראל. השניים מנהלים זוגיות מזה כשש שנים, וחתמו ביניהם על הסכם לחיים משותפים. אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, ואילו השני אינו אזרח המדינה.
לשניים יש כבר בת, שנולדה במסגרת הליך פונדקאות שביצעו בתאילנד. לפני כחצי שנה נולדו להם שתי בנות נוספות, תאומות, באמצעות אם נפאלית ששימשה כפונדקאית עבורם. תוצאות בדיקה גנטית שנערכה לילדות התאומות ולבני הזוג קבע, כי אחד מהן הוא אביהן הביולוגי. השניים פנו לבית המשפט, בבקשה להכיר גם בבן הזוג השני כהורה למרות שאינו אביהן הביולוגי.
"אנחנו רוצים ליצור הרמוניה בגידול שלוש הילדות שלנו ללא משמעות לזיקה הגנטית בינינו לבינן. אנחנו רוצים לגדל אותן כהורים. הילדות שלנו נושאות את שמות המשפחה שלנו ויש להן שמות ישראלים. יש חשיבות בהכרת התא המשפחתי אותו בנינו כדי לתת משענת ראויה ותחושת ביטחון לילדות", טענו בני הזוג. לדברי בן הזוג שאינו אביהן הביולוגי, הוא משמש בפועל כהורה שלהן ודואג יחד עם בן זוגו לכל מחסורן. לטענת השניים, אין למנוע מהאב שנטול אזרחות ישראלית להיות מוכר כהורה שלהן, שכן הליך קבלת האזרחות במדינת ישראל אורך זמן רב, לעתים שנים רבות, ודחיית הבקשה תפגע בילדות באופן משמעותי.
לא חייבים להוכיח קשר ביולוגי כדי לטעון לאבהות
היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, התנגד נחרצות לבקשה בנימוק שעל פי החלטת בג"ץ (566-111) נקבע, כי לא ניתן לרשום הורות ולהקנות לקטין אזרחות ישראלית ללא הוכחת קשר ביולוגי-גנטי לאחד ההורים שהוא בעל אזרחות ישראלית. עוד טען היועמ"ש, כי ככלל המדינה הסכימה לתת צו הורות ביחס לפונדקאות חו"ל רק בתנאים מסוימים, וזאת עד שתושלם החקיקה בנושא. הסכמה זו עסקה במקרה בו כבר הוכח הקשר הגנטי בין ההורה הביולוגי שהיה אזרח ישראלי לקטין, והוכרה הזכאות לאזרחות ישראלית – מה שלא קרה במקרה זה.
היועמ"ש הוסיף להתנגדותו את העובדה, שבמקרה הנוכחי אחד מבני הזוג אינו אזרח ישראלי והוא שוהה בישראל לאחר שקיבל מעמד של תושב ארעי, ואילו הקטינות אינן מחזיקות באזרחות ישראלית ולכן אין מקום להיעתר לבקשה.
השופט שקד החליט לדחות את התנגדות היועמ"ש. הוא קיבל את תביעת בני הזוג וציין כי יש להכיר בבן הזוג השני כהורה של התאומות, אף על פי שאינו אביהן הביולוגי. השופט הדגיש כי הבקשה נגעה לעניין הצהרת האבהות של בן הזוג השני ולא עסקה בעניין הליך האזרחות שלו. השופט הסתמך על פסק דין של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, כי במקרים של לידה באמצעות פונדקאות חו"ל יש לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה על מנת שתוכר ההורות של ההורה הלא ביולוגי ולהגיש בקשה לצו הורות. "בעניין שלפניי לא יכול להיות חולק כי מתן פסק דין המצהיר על אבהותו של בן הזוג כלפי הקטינות ישקף את המצב הקיים בפועל, ויהא בו כדי להגשים את טובתן של הקטינות", הדגיש השופט. לדבריו, בן הזוג רואה בילדות כאביהן לכל דבר ועניין למרות שלא נולדו מזרעו ולכן יש להכיר בו כאביהן.