>> הצטרפו לקבוצה של גאווה בפייסבוק

מטוסי קרב של חיל האוויר האיראני (צילום: Majid, GettyImages IL)
מעדיף להמשיך להכחיש | צילום: Majid, GettyImages IL

נפתח בווידוי לא מפתיע במיוחד: פוליטיקה לא מעניינת לי את התחת. אני מודע לכך שזה משחק בדיוק סביב קלישאת הגיי שעסוק בעצמו, תל אביב, מסיבות וגברים אבל בכל הקשור לפוליטיקה מקומית אני בדיוק כזה כך שאין טעם להתכחש.

אז נכון שיש לי איזה אידאה כללית על זה שקורים דברים לא נעימים בשטחים אבל זה בעיקר מגיע מצפיה כפויה בגדעון לוי במחוברים 2 בזמן שאני מחכה לקטעים של ג'ייסון והבנזוג החתיך שלו. כמובן גם הייתי במחאת האוהלים איזה כמה פעמים בשנה שעברה אבל בעיקר כי זה היה ליד הבית שלי והכילה כמות לירדים בלתי אפשרית שהיו צריכים לעשות מקלחת איפשהו. אפילו בפייסבוק, האזכור הפוליטי היחיד שתמצאו הוא לייק לדף הפיקטיבי של מירי רגב וגם זה כי הוא פשוט נורא מצחיק. בקיצור – הומו תל אביבי מנותק בדיוק כמו שמחפשים בתוכניות ריאליטי כדי להוכיח שהקלישאה נכונה.

אין ברירה אלא להתנתק

אז לפני שתפתחו את הפה הווירטואלי המטונף שלכם בשלל טוקבקים, אני חייב להסביר משהו לכל חברי הגאים שחברים בשלושים ארגוני שמאל ומחפשים סטוצים לאורך גדר ההפרדה. זה לא שאני ושכמותי מנותקים כמו שאנחנו מדחיקים.

כדי להתמודד עם הייאוש הכללי שצץ פה מכל פינה ברמה הלאומית, אין ברירה אלא להפוך לנרקיסיסט גמור שבמודע מחליט לא להתעסק עם הסביבה שלו שנמצאת מעבר לגבול עזריאלי. נ', אולי הפיגורה היחידה בין חברי עם מודעות פוליטית כלשהי, מספר לי שבימי רבין ז"ל והעצרות בכיכר מלכי ישראל הייתה אווירה של אורגיית שלום המונית שפשוט משכה את כל ההומואים להתעסק ב"מצב" באופן פרואקטיבי. מסתבר שתחושת האופוריה המכונה "השלום בפתח" יצרה אצל כל תל אביב אפרודיזיאק שהיה חזק יותר מכל אלטרנטיבה כימית אחרת.

אדיר רון (צילום: תומר ושחר צלמים)
אדיר רון | צילום: תומר ושחר צלמים

אבל מאז עברו הרבה מסיבות באומן והיום איפה שלא תסתכלו, המדינה בחרא עמוק ורק מתבוססת בו יותר כך שאין ברירה אלא להתנתק מזה לחלוטין. משחק הכיסאות המטופש שמתנהל אי שם בירושלים כל כך מתריס באטימות שלו, שלתל אביבים כמוני נשאר רק לוותר על מעריב לטובת פנאי פלוס. בסיכומו של דבר זה בדיוק כמו איומים על החור באוזון והפגיעה באיכות הסביבה – כולנו יודעים שאנחנו דופקים פה את הצורה של כדור הארץ ושזו רכבת שבלתי אפשרי לעצור אז נשאר רק לעצום עיניים ולהתפלל שהבלגן האמיתי לא יהיה במשמרת שלנו.

ופתאום השבוע התרחש לו מפנה אמיתי בתפיסה הפוליטית המנוונת שלי. הכל התחיל כמובן בשעתיים של החיבור הכפוי שלי לעולם החיצון שזכה גם לכינוי "ארוחת שישי משפחתית". איכשהו, אפילו לייצור מנותק כמוני, היה ברור שסף החרדה הקולקטיבי עלה איזה חמש דרגות במהלך החודש האחרון. העיתונים צועקים מכל מקום שממש בקרוב ביבי יפתח במלחמה שאולי תמחק איזה שכונה בתל אביב (חוץ מ"ישראל היום" שם ציטטו סטטוס של נתניהו מהפייסבוק בתור ראשית – שימו לב איך יצאה לי בדיחה פוליטית ראשונה בטור.

האחים והדודים שלי מנהלים קרב מילולי על התאריך הטוב ביותר לברוח לחו"ל לתקופה ורק אימא שלי בטוחה שכך או כך, ישראל ובמיוחד תל אביב הולכת לחטוף בשבועות הקרובים ודוחפת לי ביחד עם השניצלים המוקפאים גם את המסכת אב"כ שעד היום כיכבה אצלי רק בסרטי פרסומת למסיבות של תומאס בביף.

מחיר קשה לאדישות

כשהגעתי בחזרה לתל אביב, בפעם הראשונה לא היה לי חשק לצאת ביום שישי בגלל ה"מצב". ההסכם שלי עם האדונים לבית ביבי-ברק נחתם באותו מודל שתיקה שתואר קודם עם הטייקונים שדופקים לנו את איכות הסביבה בקצב רצחני: אני אעלים עין מזה שהם מחרבנים את המדינה כאוות נפשם אבל בתנאי שהאפקט הלא נעים של החורבן הכללי של מדינת תל אביב לא יהיה במשמרת שלי.

והנה, פתאום אני מגלה שלאדישות היה מחיר קשה ושהחברים שם למעלה החליטו לעקוף את ההסכם הלא כתוב בינינו ולקחת את התפקיד קצת יותר מידי ברצינות. איכשהו ולמרות שכל גוף בטחוני בערך בישראל כולל איגוד המאבטחים של דיזינגוף סנטר אומר להם שעניין התקיפה או כנראה רעיון לא משהו – הם ממש לחוצים על לנסות בכל זאת. אני מוצא את עצמי מסתכל על מסכת האב"כ במבט ארוך ואז מתחולל סוף סוף הקסם המיוחל: גן האכפתיות שלי התעורר לחיים!

מחאת האוהלים - הפגנה גדולה בתל אביב (צילום: חדשות 2)
הגיע למחאת האוהלים כדי לראות את הלירדים | צילום: חדשות 2

אני כל כך עצבני שבא לי לעשות משהו – מחאת אוהלים, הפגנות ענק ומה שלא עושים בדמוקרטיות כדי להתמרמר על המצב. אני מתקשר לנ' שתמיד מתרוצץ לו בין מחאה כזו לאחרת ושומע את החיוך שלו מהצד השני של הקו. "בוקר טוב חמודה" הוא מפטיר כשאני מסיים את הנאום חוצב הלהבות שלי בגנות המצב "ישנת טוב? כי ליפיפייה הנרדמת הפוליטית שבתוכך כבר אין הרבה מה לעשות אחרי שנים של הזנחה והתעלמות אז, אני מציע שתחפש את המקלט הקרוב ביותר".

אני מניח את הטלפון בתדהמה ובוהה שוב במסכה שעכשיו מחזירה לי מבטים לועגים. "הולי שיט" אני מוצא את עצמי לוחש לקופסת הקרטון הארוזה שמולי "יכול להיות שזה דווקא לא הזמן הטוב ביותר להסיר מעצמי את מנגנון חוסר האכפתיות וההדחקה שפיתחתי במשך שנים?". אני לוקח שוט של וודקה מהמקרר ומיד אחר כך שוט נוסף ונותן לאפאתיות לחזור ולהשתלט עלי, כך שהחדשות יהפכו להיות שוב התוכנית הזו שהסוף שלה נתפס לי בממיר המקליט של המקס כשאני מקליט הישרדות. כשאני כבר ממש שיכור, המסכה נזרקת אי שם לארון ובמקומה יוצאת הגופייה הכי הומואית שהצלחתי למצוא. בכל זאת, אם כבר הולכים למות אז עדיף שזה יהיה בזמן ששגיא קריב מנגן בבלוק.

David Guetta Feat. Sia - She Wolf Falling to Pieces/Michael Calfan Radio Edit

בפעם האחרונה שדיוויד גואטה הכניס את המלכה הענוגה והאיכותית המכונה Sia לאולפן, יצא מזה להיט הרחבות הכי מוצדק של החורף. מה שגם אוטומטית הפך את שיתוף הפעולה המאוד מוזר בין השנים לצימוד שכמעט מתבקש לשחזר. ובכן, Sia חוזרת לאדון גואטה עם מילים שכאילו נכתבו על החורף המאיים הממשמש ובא והמירה את תחושת הטיטניום מהשיר הקודם בתיאור על איך שכולנו מתפרקים לחתיכות. כך או כך, ולמרות הפקה ראשונית קצת ממוחזרת של האדון גואטה, Sia מוכיחה בעיני סופית שעם כל הכבוד לשירי הדמעות שהיא בנתה עליהם קריירה, הבחורה נולדה לשיר האוס.

המיקס הטוב ביותר בחבילה שייך למייקל קאלפן הצרפתי (שטרק הבכורה שלו כיכב ב"מיקסר" הראשון) שמוסיף ניחוח איכותי יותר למקצבים המסחריים והמעט מתישים שדיוויד גואטה בנה עליהם קריירה והופך את הטראק הזה למשהו שיכנס לי לפלייליסט דווקא בגלל שלא היו מוכנים לנגן בגלגל"צ. בקיצור, אם הייתם צריכים בריחה מהמציאות, השילוש הקדוש הזה יספק לכם כמה דקות גאוניות במיוחד.

DJ Level4 - Folsom Europe 2012 - Teaser

בזמן שכולנו כאן לחוצים מאותה תקיפה איראנית ממשמשת ובאה, אסף דולב (הידוע בכינויו Level4 בעיר) החליט להתמודד בצורה קצת שונה: לפצוח בקריירה בינלאומית. למי שמכיר את הבחור המוכשר הזה, הוא אף פעם לא מתחיל בקטן וגם פה הוא הולך על הגביע הקדוש של כל דיג'יי בקהילה: הפולסום בברלין. למי שלא מכיר, מדובר באחד מפסטיבלי העור הכי נחשבים בעולם שעצם ההזמנה לנגן בו הופך אותך לשם דבר מאוד מפורסם בקהילת המסיבות הוורודות באירופה – הזמנה רשמית שאסף קיבל ממש בימים אלה.

הפולסום בברלין (צילום: Magnus Ragnvid Chammon‏)
פוסטר לקראת מסיבת הפולסום הקרובה בברלין | צילום: Magnus Ragnvid Chammon‏

כדי לטעום קצת מהבחירה המוצדקת ב-Level4 שממצבת את הבחור עמוק בתוך הסצינה המאוד יוקרתית של ה-BDSM בברלין (ברמה המוזיקלית כמובן!), קבלו טיזר של סט שהוקלט במיוחד באווירת הפולסום וייתן לכם טעימה של ברלין מתוך הרמקולים. ואם זה לא מספיק לכם, תמונת הקאבר של הפסטיבל בהחלט תעשה לכם חשק לטוס ולפרגן לאסף בלייב או לפחות למצוא שימושים מעניינים למסכם האב"כ המדוברת עם התיירים מגריינדר. שיהיה בהצלחה!

ה"מיקסר" ממשיך לערבב אתכם גם בדף הפייסבוק

>> צריך שני גברים לטנגו: חוג לריקודים סלוניים לגייז