"כשנפגשנו לראשונה, הגברים ההומואים כבר הובילו את המסיבות וחיי הלילה. נשים היו בעיקר במינרווה, שהיה בר באווירה הישרדותית, ובצ'טים של IOL, והרגשנו שאין מספיק גיוון", מסבירות דנה וענת, מפיקות מסיבות הנשים המוכרות ביותר בסצנה הלסבית שחוגגות 12 שנה של פעילות בשישי הקרוב.
את המסיבה הראשונה שלהן עשו השתיים על הגג של עירית יבלון שהייתה שותפה בתחילת הדרך. "עד היום היא זכורה לנו כאחת המסיבות המטורפות שהיו אי פעם", משחזרת ענת. "לא האמנו כמה נשים הגיעו ורצנו למלא את הבר עשרות פעמים במהלך הערב. זה היה ברור שזה לא יגמר בחוויית הפיילוט הזו".
לאט לאט הצליחו השתיים לייצר לעצמן שם ולמשוך קהל נוסף. "בשנים הראשונות לא היו הזמנות. לחששנו על אוזני בחורות, זה היה עובר מפה לאוזן. זה לא היה פשוט ללקט את הקהל. זה היה בתקופה שלא היו דברים גדולים לנשים וזה לקח זמן, ועברנו דרך חתחתים. היה חשוב לנו לייצר מקום מפגש איכותי במועדונים מגניבים עם נשים מגניבות".
אני זוכרת את עצמי בתור חיילת מתדפקת על דלתות האשמורת בימי חמישי ומתחננת לשומר שייתן לי רק להציץ. הייתה שם הצלחה מעבר לדלת?
"זה התחיל מחיפוש מתמיד אחר האתגר הבא. החלטנו לייצר ערב שבועי לנשים במקום קבוע שהוא לא רק מסיבה ענקית עם ווליום גבוה, כדי שגם זו שאוהבת לפטפט תגיע. קראנו לו 'כלבות אשמורת', והוא היה מאוד חזק".
מה השתנה מאז שהתחלתן?
"הסצנה לאט לאט נבנתה - מלא מסיבות נשים, אירועים, ברים, ערבי קונספט - קולנוע תיאטרון, שירה, נטוורקינג. קבוצות שיח, שיח להורות, פיקניקים, טיולים. לא היה את הדבר הזה פעם. היום יש לנו מלא מקומות ללכת אליהם".
לסביות מרבות לצאת למסיבות או מעדיפות תכנים כמו ערבי שירה?
יש מקום לערבי שירה ללסביות ולמסיבות ללסביות, וככל העולה על רוחן של לסביות. ישנה קהילה גדולה של נשים ולא רק לסביות אלא גם ביסקסואליות וטרנסיות אשר חובבות כל מיני סוגים של אירועים ובוודאי שמסיבות הוא אחד האירועים המובילים גם בקהילה הנשית כי מסיבות מאפשרות מקום מפגש ומקום להרגיש בו בנוח לגלות אהבה ולרקוד, שזה דבר נפלא בעינינו".
פעם המסיבות שלכן היו פלטפורמה להכיר בהן בנות. עדיין צריך את זה בעידן הפייסבוק והשידייט?
"המסיבות הן לא רק פלטפורמה להיכרות אבל זה אחד הממדים החזקים שיש בהן. לאורך השנים ישנם סיפורי אהבה גדולים שהחלו באירועים שלנו. המסיבות מאפשרות מן הסתם להכיר באופן בלתי אמצעי ואישי לעומת המרחב הווירטואלי. מסיבה מציעה חוויה שונה, ויש בה צורך שהוא ממש לא רק להיכרות אבל זה בונוס וזה קורה המון".
מה האלטרנטיבות למסיבות שלכן כיום בעיר?
"אנחנו גאות לומר שכיום יש שלל אלטרנטיבות בילוי לנשים בעיר והן לא כוללות מסיבות בלבד, יש את קפה אלבי, השפגאט (שפתוח עכשיו גם ביום), הגילדה והאמזונה במהלך השבוע. מלבד דנה וענת יש מסיבות נשים של באג 2000, קוויר יורסלף, ליזי, בי פראוד, קרן סוויסה וגם אליס. יש מקומות שאינם מזוהים באופן ספציפי עם הקהילה, אך מנוהלים על ידי נשים לט״ביות, או שהקהילה פוקדת אותם באופן קבו,ע כמו קפה שלג, מסעדת ג׳וז ולוז, קפה בתה וגריגה, הסנדוויצ׳ים של דייבוצ׳קה, ביסטרון יהלומה, קפה טוני ואסתר וחנות הספרים המגדלור. ובטח שכחנו עוד כמה וכמה מקומות שנשים להט״ביות מגיעות אליהם באופן קבוע".
תל אביב על מפת הלסביות העולמית?
"לתל אביב יש רפיוטיישן בינלאומי בהקשר הלסבי. המון לסביות מגיעות לכאן לקבל את הדבר הזה. בכל סוף שבוע יש משהו ללסביות וזה נדיר גם בעולם".
הסירקיט, הפסטיבל הגדול בעולם להומואים מתגאה גם בפסטיבל לסבי, למה לדעתכן אין פה פסטיבל לסבי גדול ומשגשג?
"במהלך שבוע הגאווה הקהל המקומי והתיירות שמגיעות הנה נהנות משלל פעילויות, אבל אנחנו מסכימות שיכולה להיות יותר פעילות מאוגדת ויזומה לנשים, וזה כבר תלוי בתקציבים של המצעד וקידומו שכיום לא ממש צבועים לענייני נשים. ברגע שיופנו מספיק תקציבים לנשים בהקשר של אירועים קהילתיים וביניהם הגאווה – יוכל להיות פה פסטיבל נשים משגשג".
והיו גם נסיונות כושלים לארגן פסטיבלים בינלאומיים בארץ?
"היו. 'מאדר פסטיבל' היה פסטיבל בינלאומי של נשים במוזיקה ובאומנות יחד עם נגה ענבר ולבונטין 7 והחללית בירקון 70, הבאנו אמניות וזמרות מחו"ל ומהארץ, ובסופו של דבר נכשלנו במכירת הכרטיסים".
למה לסביות עדיין חלשות בתוך הקהילה? למה הפערים קיימים?
"ראשית, איננו חלשות, אנחנו מוחלשות קיים הבדל. הסיבה היא שמתוקף היותנו נשים ובגלל שאי השוויון בין המינים משתמר ומקבל ביטוי גם בקהילה הגאה (לעתים ביטוי חריף יותר) אנחנו מוצאות את עצמנו בדיוק כמו בחברה הכללית מרוויחות פחות, מקבלות פחות במה, פחות נמצאות בצמתים של קבלת ההחלטות ובמוקדי השפעה, ואצלנו בקהילה בה מרבית משקי הבית כיום חד-מיניים אי השוויון גדל באופן טבעי מפני שמשק בית הומואי הוא חזק מיתר החברה סטטיסטית, ומשק בית לסבי מוחלש מיתר החברה באופן יחסי".
יש עדיין ייצוג חסר ללסביות בעירייה ובוועד?
לא יודעות על איזה ועד מדובר, אבל אין ייצוג מספק ללסביות, טרנסיות וביסקסואליות בעירייה כי כאמור מוקדי הכוח ומעגלי ההשפעה העיקריים המייצגים את הקהילה עדיין תפוסים על ידי גברים. זו אולי הזדמנות לקרוא לגברים להפסיק להאשים נשים בחוסר ייצוג, לפנות מקום ולייצר מנגנונים שבהם גם האינטרסים של נשים מגיעים לידי ביטוי. בסופו של דבר זהו אינטרס של כולנו כקהילה שקולם של כולן יישמע.
לסיום, האם סטרייטים וסטרייטיות מוזמנים למסיבות שלכן?
"מהרגע שהתחלנו, בזמן שמסיבות נשים היו לנשים בלבד, אנחנו החלטנו באופן גורף שאלינו למסיבות גברים מוזמנים בהחלט. זו מסיבת נשים, אך גברים שהם בני ברית, בין אם הם סטרייטים, הומואים או ביסקסואלים, תמיד מוזמנים. זכור לנו אולי מקרה אחד או שניים בהם ביקשנו מגבר לעזוב את האירוע שלנו. למעט זה, מגיעים אלינו גברים נפלאים ואנחנו מאוד אוהבות את הקהל הגברי שלנו, וכן - יש לנו קהל קבוע של גברים נפלאים באירועים. לגבי סטרייטיות, נשים, כולן, כולן, כולן, מוזמנות אלינו למסיבות, המסיבות הן בראש ובראשונה בשביל ולמען נשים באשר הן.
בשישי הקרוב, כאמור, תתקיים מסיבה לציון 12 שנים של פעילות. בשנה שעברה זה לא עבר חלק – "מסיבת 11 שנה" הייתה בעיצומה של סופה. "הכנו לונה פארק, וכל הכבישים נסגרו. קיבלנו עשרות סמסים מבנות שהן תקועות בדרכים. בסופו של דבר היה מאוד כיף ואינטימי אבל זו הייתה מפלה קשה מבחינה פיננסית", מודה ענת.
בתקווה שיצליחו לנצח את מזג האוויר, דנה וענת מכינות חגיגת "בת מצווה". "אנחנו מזמינות את כולן להצטרף אלינו ולרקוד עד אור הבוקר, ולחגוג את עצמנו, כי בתוך כל מה שאנחנו רוצות לקדם ולהגיד, חשוב גם להסתכל אחורה להוקיר, להעריך ולחגוג".
בת מצווה: דנה וענת חוגגות 12 שנים של עשייה במסיבה נשית | יום שישי, 7.11.14 | קומפורט 13