קובי מאור הוא שחקן בן 39, נשוי לדנה ואבא לאריאל בן החמש. החל מהיום תוכלו לפגוש אותו על המסך לצד רותם אבוהב ועירית קפלן בתפקיד חדש בסרט "להציל את נטע" של הבמאי המוערך ניר ברגמן ("כנפיים שבורות", "הדקדוק הפנימי"), שבו הוא מגלם את מיכה. גם מיכה הוא גבר שנשוי לאישה וגם הוא אבא, אבל בניגוד לקובי הסטרייט, מיכה מבין שהוא הומו ומתאהב בדמות הראשית – גבר בשם נטע.
"אני משחק תפקיד של בחור שמחליט לצאת מהארון אחרי תקופה שבה הוא לא הצליח לדבר עם הילדים שלו", הוא מספר, "הוא קובע עם אשתו לבוא ולגלות למשפחה את מה שקורה איתו, והוא פשוט לא מצליח לדבר ולמצוא את הזמן הנכון. ככל שעובר הזמן הוא מתרחק מהמטרה שלו והכל סוגר עליו". עד כאן ספוילרים.
איך אתה כגבר סטרייט מתחבר לדמות של הומו?
"אנשים יכולים להגיד שההעדפה המינית שלי היא כזאת וכזאת, אבל זה לא אומר שאין בי שום דבר מזה. לכן לא ראיתי צורך לשחק פה כלום. בסופו של דבר אני מאמין שכאב נפגש עם כאב. הכאב הזה של מיכה יכול להיפגש עם הכאב שלי, או עם כאב של מישהו שיישב בקהל ובכלל יתחבר למשהו אחר".
"איזשהו שחקן ניסה לעקוץ אותי", נזכר קובי, "הוא אמר לי: 'שמע, אתה בטוח לגבי מי שאתה ומה שאתה?'. עניתי לו שהדברים שאני הכי נהנה לעשות הם אלה שאני לא פוגש ביומיום שלי. לא הייתה שום התלבטות. אני מרגיש מאוד נוח ומאוד פתוח".
"ניגשתי לאודישן בידיעה שאני לא הולך לשחק שום דבר"
קובי הוא לא מסוג השחקנים שמככב במדורי הרכילות או כזה שמתייצב להשקות מתוקשרות. לא בטוח שהשם שלו יצלצל לכם. גם גוגל מתקשה להציג יותר מדי אייטמים עליו, ולמרות זאת הוא שחקן פעיל מאוד שהשתתף בשורה ארוכה של סרטים, פרסומות, הצגות תיאטרון וסדרות, כשהאחרונה והבולטת הייתה "מטומטמת", שם גילם את ריבי, דמות קומית של סוחרת סמים טרנסית.
"אני חושב שאני עושה איזו טובה לדמויות האלה", הוא מצהיר, "הרבה פעמים כשפגשתי אותן על המסך, הרגשתי שלקחו אותן למקום מזלזל. יש תחושה שצריך לעשות מדמויות כאלה צחוק כדי שנאהב או שנתחבר או שנאמין להן. הרבה זמן לא ראיתי את ה'רגיל' של זה. גם ב'מטומטמת' וגם ב'להציל את נטע' ניגשתי לאודישן בידיעה שאני לא הולך לשחק שום דבר. הדמויות האלה הן לא שונות ממני וממך ומכל אחד אחר. אין שינוי דרמטי. בסופו של דבר הם אותם אנשים עם אותם רגשות ואותם רצונות".
"כשאתה פוגש את האנשים האלה בחיים אתה חושב שאולי הם חלשים באיזשהו מקום. אני שומע הרבה פעמים על דברים לא נעימים שקורים להם, והרגשתי שאני יכול לעשות איתם חסד בגלל הפיזיות שלי ובגלל הגודל שלי, שבזכותם אני יכול להביא את ריבי, למשל, למקום שהיא לא פראיירית. ואז אם מישהו פוגע בה היא תחזיר אבל לא רק במילים, בלרלרת. היא פיזית מאוד ואף אחד לא מתעסק איתה. כולם מכבדים את המקום שלה, וזה היה לי נחמד. אמרתי 'איזה מגניב זה לפגוש דמות שיכולה להגן על עצמה פיזית'. זה לא משהו שפגשתי במציאות".
איפה פגשת גייז שהרגשת שהם חלשים?
"בבית הספר. הייתי ילד מאוד חזק. החבורה שלי הייתה גברית טיפוסית, ילדים מפוצצי הורמונים, הומו זה קללה וקוקסינל זה קללה. היו לי חברים מאוד טובים מהקבוצה החזקה, אבל חברי הנפש שלי היו בסופו של דבר הילדים החלשים שעליהם הגנתי. היו לי שני חברים כאלה, אחד מהם היה ממש נשי. מצאתי את עצמי כמה פעמים מגן עליו בגופי. עכשיו כשאנחנו מדברים על זה, אני מוצא משהו בריבי שמתקשר לשם".
אבל בשונה מריבי הטרנסית הצבעונית, האלימה ומשולחת הרסן, מיכה הוא גבר מופנם, מהורהר ואולי אפילו קצת מיוסר. הוא מופיע מיד בתחילת הטריילר.
היו לך אי פעם לבטים בנוגע לזהות המינית שלך?
"לא, ממש לא, האמת שתמיד הייתי די בטוח לגבי המיניות שלי. אף פעם לא היו לי לבטים".
מה עבר לך בראש כשקיבלת את התסריט לראשונה, והבנת ששוב מציעים לך דמות להט"בית?
"אמרתי 'יאללה תענוג, איזה כיף', סופסוף משהו שהוא יחסית רחוק מתפקידים שקיבלתי. תוך כדי קריאת התסריט משהו התחיל להתנגן לי כמו כינור בראש. זה היה מאוד עדין ויפה ונוגע ללב אבל קשה, כי הרגשתי שמיכה הרבה יותר אלגנטי ונעים ועדין ממני. באודישנים השתדלתי לא להגחיך את הדמות ולא להביא את המניירות שאנחנו מכירים, וזה היה לא פשוט. בכלל, כל התהליך עם ניר ברגמן הבמאי היה קסום ונוגע ללב. אני מאוד אוהב אותו ומאוד התרגשתי כשקיבלתי את התפקיד, הרגשתי כאילו זה היום הראשון שלי במקצוע".
אנחנו מכירים שחקנים שמלוהקים באופן קבוע לתפקידים דומים, נגיד שוטר או בלש. אתה לא חושש שעכשיו, אחרי ריבי ומיכה, מלהקים יציעו לך רק אודישנים של דמויות דומות?
"ממש לא. דווקא בסרט עשיתי משהו הפוך ממה שעשיתי עד היום. הפוך לגמרי. גם בריבי וגם במיכה גילו שאני יכול לעשות גם את הקצה הזה וגם את הקצה הזה. עד ריבי ומיכה היה איזשהו צמצום לכיוון ששעמם אותי. אין לי בעיה להצטמצם לאזור הקהילה, להיפך".
איך התכוננת לתפקידים האלה של ריבי או של מיכה?
"כשעבדתי על ריבי פניתי לכמה טרנסיות כדי להתבונן ולהתכונן לתפקיד, אבל לא ממש זכיתי לשיתוף פעולה. כולן התעלמו לחלוטין", הוא צוחק, "זה היה לי קצת מוזר. בסוף הלכתי לאיזשהו מועדון שאני לא זוכר איך קוראים לו. הגעתי להתבוננות חצי שעה לפני הסגירה וזה היה נחמד. צפיתי ב'הכי גאים שיש', ב'כלוב הציפורים' ובתכניות של רופול, אבל יצא לי איכשהו להגיע לכתבה על הטבח באורלנדו וצפיתי בה בלופ, זה איכשהו תפס אותי. הרגשתי ששם הם נלחצים לקיר והם מדברים על הנשמה שלהם. זו היתה פיסת אמת שיכולתי להתחבר אליה".
>> הצצה ראשונה לתוך מחנה העינויים בצ'צ'ניה
>> נשואה להומו: "הוא לא עבד עליי ולא ניצל אותי"
>> עושים חוקן לפני סקס? כדאי שתקראו את זה ותפסיקו
קובי משתהה לרגע וממשיך: "יש משהו שאני מת לספר לך. זה קצת קשה לי כי זה לא הסיפור שלי, זה מישהו שאני מכיר. גיליתי בדרך-לא-דרך שהוא גיי, ושהוא מנהל חיים רגילים ותקינים עם אשתו וילדיו. הוא לא יודע שאני יודע. תמיד רציתי חבר גיי, אבל נורא כואב לי עליו שהוא צריך להסתתר ככה. אני בטוח שזה קשה".
יכול להיות שהוא קורא את הכתבה עכשיו. רוצה להגיד לו משהו?
"שאני חולה עליו ואני אוהב אותו, ובוא ספר ותביא חיבוק יא מעפן. הכל טוב".
בקיצור, אפשר להכתיר אותך כיקיר הקהילה?
"בכיף, בכיף. אני אשמח. למה לא מזמינים אותי לאריסה?!".