"סינגל מן" / A Single Man
שחקנים: קולין פירת', ג'וליאן מור, מת'יו גוד, ג'ניפר גודווין, ניקולס הולט
במאי: טום פורד ז'אנר: דרמה אורך: 99 דקות מקום: ארה"ב, 2009
בקצרה
יממה בחייו של פרופסור אנגלי (קולין פירת') שמתמודד עם מותו הפתאומי של בן זוגו זה 16 שנים (מת'יו גוד) בתחילת שנות ה-60 בלוס אנג'לס.
שורה תחתונה
מכירים לפעמים את ההרגשה הזאת שכל מה שמתחשק לכם לעשות זה להיות לבד, להיכנס מתחת לפוך ולהתמלא ברחמים עצמיים עם סרט קטן, מצוין ושובר לב? אז כזה. "סינגל מן" (שמבוסס על רומן של כריסטופר אישרווד) הוא "סרט פסטיבלים", אבל אינו מתיש, אינו מתיימר ובעיקר יפיפה ויזואלית. המחשבה הברורה של "רואים שהבמאי הוא מעצב אופנה" עוברת לא מעט במהלך הצפייה עם משחקי צבע-וצילום מעולים וטאצ' שנות ה-60 סטייל מד-מן.
פירת' מעביר מצוין את הרגשות שלו כמעט בלי לחשוף אותם, ואת ההצגה גונבת ג'וליאן מור בסצנה אחת משעשעת-מטרידה שמזכירה איזו שחקנית מהממת היא.
תרשו לעצמכם ליהנות משעה וארבעים של "סלף-פיטי" עם תובנה או שתיים על החיים, שאפילו ההומואיות הקשות יקנו לרגע.
בטח לא ידעתם
הבמאי טום פורד הוא אחד ממעצבי הבית של ג'וצי, ואת הסרט הוא מימן מכיסו הפרטי וצילם אותו ב-3 שבועות בלבד. כשהגיע שלב שיווק הסרט, נוצרה כרזה ראשונה שבה רואים את ג'וליאן מור וקולין פירת' שכובים זה לצד זה צמודי כתפיים, דבר שמרמז כי מדובר בקומדיה רומנטית. המפיצים הכחישו שניסו לטשטש את העובדה שגיבור הסרט הוא גיי כדי להגיע לקהל הרחב, לא לפני שהוציאו כרזה חדשה ו"כללית" יותר. מישהו אמר הומופוביה מופנמת בהוליווד?
ניתן להשיג
הסרט זמין בחנות האוזן השלישית בתל אביב ובספריית ה-VOD של מנויי HOT.
מדד איכות
לג'וליאן מור לא באמת היה סיכוי מול מוניק ("פרשס") במועמדות על פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר בגלובוס הזהב באותה שנה, אבל המועמדות שלה היא הכרת איכות לתפקיד הקטן-גדול שלה בסרט (טוב נו, אני הכי גרופי שלה. חולה על ג'ינג'יות). חוץ מזה, הסרט היה מועמד לפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים בוונציה ופירת' עצמו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר, בנוסף למעומדות שלו לאוסקר ולגלובס הזהב על המשחק בסרט.
מדד הדמעות
למרות המועקה התמידית שמלווה את הסרט, הוא לא סוחט דמעות. שלא יהיה בלבול – קומדיה אין כאן, אבל דווקא בגלל האיפוק שמשדר פירת' – יש תחושה של עצם ענקית שתקועה בגרון, אבל בלי הרגע הזה שבולעים את הרוק ויוצאות דמעות.
מדד שווים
החלק הכיפי: נכון שהאווירה הכללית מדכאת משהו, אבל זה לא אומר שהוא לא מיני: לאורך כולו משולבות סצנות מחרמנות מאוד, כולל מפגש עם קרלוס הספרדי (הדוגמן הבינלאומי וההיסטרי ג'ון קורטג'רנה – תעשו גוגל, או פשוט תלחצו כאן); קולין פירת' שוחה עירום בבריכה ומוכיח ש-50 זה ה-30 החדש (איזה עור פנים!); ועד סצנת השיא שכוללת, בין היתר, רחצה לילית בים, את המשפט "בוא נוציא אותך מהבגדים הרטובים האלה" ואת הטוסיק של ניקולס הולט (בטח חלק יזהו אותו מסרטי "אקס-מן", רק שכאן הוא טווינק, אבל ממש יפה).
>> בשבוע שעבר המלצנו לכם על "הלב הנורמלי"