עברו בערך 150 שנה מאז נהגתה לראשונה הזהות הקווירית – היכולת של בני האדם לבחור כיצד הם מזדהים. זה לא שלא היו קווירים לפני כן, פשוט רק אז התחלנו להזדהות ככאלה, ועם הדרישה להכרה נולדו זהויות חדשות. אנו, שרק רוצות לחיות את חיינו, משנות את המציאות בעצם היותנו: מנעד הזהויות הלהטבפא"קיות שבא לידי ביטוי מרחיב את התפישה והתודעה של אנשים, מעצם קיומו, ואת זה יכול.ה לספר לכם כל נער או נערה טרנסג'נדר או א-בינארית. הכניעה של הפרט לתכתיבים של הכלל בעניין כל כך אישי כמו הזהות המינית והמגדרית, היא כבר לא אופציה מבחינת הרבה א/נשים, והםן בוחרות לממש את עצמן, גם במחיר של נידוי ולעג.
במקביל, כבר לפחות 100 שנה שאנחנו כאנושות נוסעים במכונית פרטית לכל מקום, טסים לכל מקום, פולטים דלקים מזהמים לאוויר ולים בכל רגע נתון, רוכשים ומייצרים עוד ועוד פלסטיק ונדמה לנו שהכל נשאר אותו הדבר. זה ידוע שהמערכת האקולוגית בנויה על איזון, והאיזון הזה מופר על ידינו בני האדם, שמאוד אוהבים להשתמש ולזרוק.
אז בשנים האחרונות ניכר שהאקלים כמו עוטה תכונות אנושיות, מזדהה כקווירי, ומראה לאנושות מאיפה משתין הדג (כל עוד עדיין יש דגים). האקלים כבר לא מוכן להיכנע לתכתיבים הקבועים והתבניות שאותן למדנו לצפות: החורף כבר לא קר, ובקיץ לפעמים יש שיטפונות. הכדור מתחמם מאוד והראשונות להיכחד אלה החיות הרגישות והצבעוניות, כמו האלמוגים שגוססים כעת בכל רחבי העולם. האקלים קווירי וכדאי שנתרגל, או שנכחד.
היכולת של א.נשים מהקשת הלהט"בפאק+ להכיל ראייה מרחבית עמוקה ורחבה יותר במגוון תחומים של החיים, היא בעיני הגורם המרכזי לכך שאנחנו כלהט"בפאק+ משמשים כסוכני שינוי בחברה הכללית: איך הסטרייטאז' היו יודעים מה נורמלי, אם לא היה אותנו שנגדיר להם? איך הם היו יודעים להיות בעלי ברית, אם לא היה אותנו שנזכיר להם? לא בכדי, חלק מהאמנים הגדולים והמוכרים ביותר בהיסטוריה הם להט"בפא"ק+, ואחראים לשינויים הגדולים ביותר שעברה האנושות: אלן טיורינג, לאונרדו דה ווינצ'י, ז'אן ד'ארק, דנה אינטרנשיונל, כל אחד ואחת מהן הלכה עם האמת שלה עד הסוף.
מטרת התערוכה "אקלים קווירי" שאצרתי, שבה משתתפים 16 אמנים ישראלים גאים מבית הגלריה פאן לאמנות הומוסקסואלית, היא להנכיח את משבר האקלים, אבל באופן הקווירי שבו אנחנו חיות את חיינו. האמנים הוזמנו להציג או ליצור משהו שמעביר את המסר ושניתן לקשרו לנושא האקלים, וכך הים תפס מוטיב מרכזי ביצירה של רבים מהם.
כך לדוגמה, הצלם ליאור חורש, זוכה פרס תחרות עדות מקומית לשנת 2020, מציג יצירה מתוך סדרה קצת יותר ישנה שלו, שבה מוצג בחור צבוע באדום שמסובך בתוך רשת דייגים בתוך בריכת שחייה ריקה ממים. בצילום השני שמציג חורש, שהוא גם הדימוי שנבחר לייצג את התערוכה, נראה בן-ים (המקביל של בת-ים) שישוב על חוף מזוהם בשקיות ולכלוך ובידיו שמוט שחף מת. האמן איתן קדמי יצר יחד עם הצלם ליאור חורש את היצירה Cli Mate - שבה מוצגים שניהם בצילום בהעמדה חשופה, האמן הצעיר והאמן הוותיק במעין תמונת מראה האחד של השני, כשהם מחזיקים גלובוס על רקע ציור של איתן של מפת העולם הכחולה. האמן הרב תחומי דרור אמסלם בחר להציג בחור חשוף עכוז על אופניים על רקע חוף עם אופק מעורפל, ספק מזיהום אוויר ספק מהמזג, מביט כמו מבט אחרון מחוף הים, שלעיתים קרובות אי אפשר לרחוץ בו בגלל הזיהום. הצלם אדר יוסף, שהיה בשנות ה-80 עוזרה האישי של גדולת אמניות המאה העשרים לואיז בורג'ואה בניו יורק, מציג צילום בשחור-לבן של בחור שמוטל עירום – גם הוא בחוף הים.
בניגוד אליהם, האמן ישראל דרור חמד, זוכה פרס שיף, שנחשב לכוכב עולה בשמי האמנות המקומיים והעולמיים ומסיים בימים אלו תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות, מציג בתערוכה ציור בשמן על בד של איש עירום בשדה ירוק. האמן הישראלי נמרוד אביגאל, שלרוב מצייר גברים ישראלים, מציג יצירה בשמן על בד עם קהל להט"בפאק שחוגג במסיבה. הפסל הישראלי שרון וזאנה, שיצירותיו זכו לתשומת ליבם של בעלי חנות הספרים הגאה המפורסמת ביותר בעולם Circus of Books מלוס אנג'לס (כן כן – זו מהנטפליקס), מציג בתערוכה פסלונים של חיות נכחדות מפולימר מיוחד שהוא רוקח בצבעים בוהקים. הטוויסט הוא שבמקום ראש יש להם אבר מין זכרי. הפסלונים זוכים להצלחה מסחררת בעולם, וכעת יש לי את העונג להביא אותם לתצוגה ולמכירה ממש כאן בתל אביב.
התערוכה "אקלים קווירי" תעלה ב-11.11.21 במלון הפולי האוס בנחלת בנימין 1 החל משעה 19:00, במסגרת פרויקט ART BROWN לעידוד יצירה מקומית ובינלאומית, של קולקציית מלונות בראון. עם הופעת פתיחה מיוחדת של טנור האופרה הישראלית איתן דרורי, שיופיע בדראג.
למידע נוסף לחצו כאן ובקרו באתר הגלריה