אין הרבה אמנים בישראל שמעזים לבטא את עצמם כמו שחף בלאש (24), שהשיק השבוע (רביעי) סינגל חדש לכבוד חודש הגאווה. בלאש, אותו פגשנו לראשונה בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון 2018", הספיק מאז לרקוד לצד נטע ברזילי בתחרות האירופית שהתקיימה בישראל, ולהוציא סינגל בכורה, "Walkin' In", שלווה בקליפ נועז בהשתתפות הדוגמנית סתיו סטרשקו ואף זכה להיכנס לפלייליסט של MTV.
עכשיו הוא משחרר את "Hold Back" יחד עם קליפ מרשים ופרפורמנס נועז, אותו הוא תכנן במשך קרוב לשנה. "השיר תמיד הרגיש כמו חתיכה קטנה מהלב שלי", אומר בלאש בשיחה עם mako. "זה שיר מועדונים מרים שמדבר על האמת שלי כאמן, במרכזה השחרור מכל המעצורים, חוסר הביטחון העצמי והשיפוטיות. אני קורא לכולנו תמיד לרקוד, לחגוג ולהשתחרר באותנטיות ובלי לפחד. אני שמח להוציא אותו בחודש הגאווה, למרות שהמשמעות שלו תמידית".
בלאש יעלה להופיע עם הסינגל החדש מול עשרות אלפי בליינים על במת מצעד הגאווה בתל אביב בשבוע הבא, והוא מספר כי עבד על הסינגל והקליפ המלווה במשך קרוב לשנה. לידור סעדיה, שכתב את הלהיט "לא מבינה עברית" של עופר ניסים ואייל גולן ואחראי בין היתר גם על "I.M" של מיכאל בן-דוד שייצג אותנו השנה באירוויזיון, הפיק וכתב יחד עם בלאש את המילים לסינגל החדש. את הקליפ ביים וצילם מורן מורדי, שעבד עם אמנים לוהטים כמו מרגי ודניס לויד, ועל הכוריאוגרפיה היה אחראי בלאש לגמרי בעצמו. "זה מרגש מאוד", הוא אומר, "אחרי כל כך הרבה זמן, עבודה קשה ומשאבים שהשקעתי, זו תקופה מאוד מרגשת עבורי".
בקליפ החדש, וגם בקליפ הבכורה, אתה נראה מאוד משוחרר. היו לך תקופות בחיים שלא הרשת לעצמך לשחרר את כל המעצורים?
"תמיד הכרתי את עצמי טוב מאוד וידעתי מה הנטייה המינית שלי. למרות זאת, עברתי לא מעט תהליכים של קבלה ושחרור. השיפוטיות וחוסר הביטחון לא נעלמים, אבל כשאדם אוהב את עצמו באמת, הוא מאמין בעצמו ונותן לזה ביטוי וזה מסדר הכל. אני מאמין בעבודה קשה ובדבקות במטרה, ואלו הדברים שעוזרים לי לזרוח".
בלאש יודע שלא כולם יאהבו אותו או את המוזיקה שהוא יוצר, אבל אין לו כל כוונה להתנצל על המילים, הלק, העקבים או על כל חלק אחר בהופעה שלו. "חשוב לי שביצירה שלי תהיה הרבה פריצת גבולות. אצלי הכל אמיתי ואני רואה פידבק מאוד חיובי למוזיקה שלי", הוא אומר. "אני גדלתי על ליידי גאגא ובריטני. הן ההשראה שלי לא רק במוזיקה, אלא גם בחיים. אני תמיד מזכיר לעצמי שחשוב להיות מחובר למי שאני ולהעביר מסר של קבלה ואהבה עצמית, ואני מאמין שהדרך הנכונה ביותר לעשות את זה היא דרך פרפורמנס, ריקוד, ארט ופופ".
הקליפ לסינגל הראשון היה חשוף יותר. הוא כלל עירום חלקי וצילומים של גברים מתקלחים יחד במלתחות. הקליפ החדש סולידי הרבה יותר.
"שני הסינגלים מדברים על אותו רעיון מכיוונים שונים. בסינגל הראשון רציתי ליצור ניגוד בין עולם ספורטיבי, מצ'ואיסטי ורווי בחוקים וגבולות לבין נשיות. החדש רבה יותר אפל. מופיעים בו רקדנים עם חבלי גומי שקושרים אותי באמצע, כמו לב המתפוצץ לכל הכיוונים, והכל כדי להעביר מסר של שחרור ממעצורים ומחסומים שעומדים בפנינו".
"לשיר על תל אביב או על אהבה זה לא מספיק מבריק"
בלאש נולד ברעננה ועבר לתל אביב בגיל 13, אחרי שהוריו התגרשו. הוא התחיל את הקריירה המוזיקלית בלהקת צופי תל אביב ובהמשך שירת בלהקה צבאית. הוא פרץ לפריים טיים בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון 2018", השנה בה נטע ברזילי כבשה את אירופה, וכיום, יחד עם התשוקה למוזיקה, הוא עתיד לשחק באופרת הרוק המצליחה "רנט", שתעלה ב9.6 במרכז ענב, בבימוי אבישי בן גל ושחר פרץ.
בלאש מאמין כי הוא מודל השראה עבור נערים ונערות, שלומדים את הזהות האישית שלהם. "אני מגדיר את עצמי כגבר, אבל אם יפנו אליי בלשון נקבה אני אענה בהנאה", הוא מגלה. "אני מרגיש נוח לשחק עם המיניות שלי וללבוש רחב או 'סטרייטי' ופעם אחרת בגד גוף עם נצנצים. אני יודע שלא כולם רגילים להכיל את זה, אבל זה עושה לי טוב. אני מגדיר את עצמי כגברי ונשי ולא אכפת לי מה אומרים".
הגדרות בינאריות צריכות לחלוף מהעולם?
"לצד ניסיון לפתוח את המגדריות ולאפשר מרחב בטוח וחופשי ללא הגדרות, ברור לכולנו מה זה גברי ומה זה נשי. בעיני זה בסדר גמור, כי אנחנו מתוכנתים ככה כבני אדם. אני כן חושב שהיופי והניצחון האמיתי הוא בקבלה של הגוונים השונים. מבחינתי, אפשר להמשיך לדבר על חתיכים, נשיים או נשיות, אבל עם הרבה פרגון ואהבה".
הרצון לפרוץ בגדול הוא אולי מה שמייצר אצל שחף תחושת אכזבה קשה כשזה מגיע ל"שירי הגאווה" שיוצאים בשנים האחרונות, שבחלקם אם לא ברובם, את הבמה העיקרית מקבלים אמנים סטרייטים. "כל שנה זה אותו קונספט, אותו ארט ואותו שיר", הוא אומר. "אני לא מבין איך בוחרים בהם לייצג את הקהילה. לשיר על תל אביב או על אהבה זה לא מספיק מבריק לשנת 2022. זה הזמן של הדור הגאה הצעיר בישראל להתבלט ולקבל את הבמה. כולם יודעים כמה התעשייה הזו קשה ותובענית, לכן אני שמח מאוד על הדרך שלי, אותה אני סולל בעבודה קשה. לפעמים יש תחושה שיש בקהילה כהונה קבועה של אמנים, אבל תמיד צריך להיות חיפוש מתמיד של קולות חדשים ולא מוכרים".
בינתיים, האמן העצמאי שואף להיות חתום, מנוהל ומיוצג בארת או בחו"ל. "אני רוצה לעבוד על האמנות והמוזיקה שלי עם צוות שמבין אותי ותומך בי", הוא מספר. "עם כל הכיף, זה מאוד קשה להפיק ולהגשים את כל החלומות לבד, והייתי שמח ליד מקצועית שתוסיף לי ביטחון. אני רוצה להגיע לקהלים חדשים, אבל מעל הכל אני רוצה ליהנות מהדרך ולהיות מאושר".