לא מזמן ביקרתי לראשונה בפולין. בתור אחד שלא ביקר באושוויץ-בירקנאו בילדותו, החלטתי לעשות תיקון ולא לפספס את הביקור במחנה ההשמדה שבו ניספו יותר מ-1.3 מיליון יהודים בידי הנאצים. אני יכול לכתוב הרבה דברים על הביקור הזה אבל זאת לא המטרה.

>> ההצעה המגונה של כוכב "אוז" למעריץ ההומו

>> "שואלים אותי אם חסרה לי אישה בזוגיות עם תום"

מי שהיה שם בטח זוכר את המסדרון הארוך המלא בפרצופים של אנשים במדי אסירים ששהו במחנה. משך השהות שלהם לרוב לא עלתה על 3 חודשים, שהרי השהות הזאת היתה רצופה זוועות, תנאי מחייה קשים ועבודות כפיה. האנשים בתמונות היו הראשונים במחנה שהיו אחראים גם על בנייתו והרחבתו לקליטה מאסיבית של אסירים, כולל נשים וילדים המובלים למותם. כל מבקר שעובר במסדרון הקר, לא יכול להימנע מלקרוא את השמות ולהסתכל בפרצופים, עמוק בלבן של העיניים החלולות. אתם יכולים להסתכל בגוגל ולחפש, הכל שם.

אושוויץ (צילום: בוב אוראל)
המסדרון הקר ההוא באושוויץ | צילום: בוב אוראל

הידעתם, סטרייטים יקרים, שרוב האנשים בתמונות על הקירות שם, בכלל לא היו יהודים? חלק היו אסירים פולניים, משתפי פעולה, נכים ותכלס כל מי שלא בא בטוב לחבורה שישבה בשלטון אז בגרמניה. אבל הידעתם, סטרייטים וסטרייטיות, יהודים ויהודיות, שמרבית האנשים בתמונה היו הומואים? התמונות אמנם בשחור לבן אבל אי אפשר לטעות במשולש הפוך שאני מתערב אתכם שצבעו היה ורוד פעם. מאות מהתמונות שם עם המשולש ההפוך הזה.

אני עובר שם בין כל התיירים היפנים שמצלמים ללא הרף וחושב לעצמי, אלוהים, הם היו הראשונים ללכת. כמה קל זה להצביע על קבוצת אנשים, לקטלג אותה וזהו, ביי. איפה זה נגמר? למשולש הוורוד הזה, אפשר בקלות להוסיף עוד משולש הפוך, לשנות צבע לצהוב וסגרנו את הבסטה.

היי רגע, אסור להשוות. אבל כשאנשים בעלי תפקידים בכירים במדינה, שכולנו משלמים להם את המשכורת, קוראים לאנשים כמוני וכמוך "סוטים", "חולים", "בהמות", "תועבה" ומונעים מהם בשם הדת או כל סיבה אחרת לחיות בחופשיות עם בחיר/ת ליבם ומכריחים אותם להסתתר בבתיהם - איך אפשר לא להשוות? אותם אנשים הם מובילי דעת קהל שנמצאים בעמדות השפעה על אנשים אחרים, במיוחד צעירים שהולכים אחרי השנאה וההסתה הזאת באופן עיוור.

אושוויץ (צילום: בוב אוראל)
ההומואים היו הראשונים ללכת | צילום: בוב אוראל

בטוח שיהיו כאלו שיגידו "איזה מגזימן, ישראל אחת המדינות הנאורות בעולם, הזכויות שההומואים האלה מקבלים הן מהנדיבות שיש", אבל זה ממש לא נכון. מדינה נאורה? לא נראה לכם משונה ששנה שעברה נרצחה נערה בעיר הבירה ולא התהפכתם על העובדה הזאת שנרצחה ילדה (סטרייטית! משתפת פעולה?) ולא יצאתם לרחובות לקרוא לשינוי? זה קרה רק לפני שנה, וכבר השנה כשאנשים הגיעו לצעוד בבאר שבע, פינו אותם לרחובות צדדיים כדי להסתיר את הבושה. ככה זה מתחיל, או שהדמיון לימים ההם רק אצלי בראש?

אז לא, אין באמת שיוויון. אין לנו את אותן הזכויות כמו שיש לכם. אני יהודי חילוני ואני לא שווה ליהודי חילוני אחר. לא נראה לכם הזוי שאנשים שאתם מכירים, שחיים מסביבכם, נורמטיביים, נחשבים לפחותים מכם? אז יש מה לעשות, סטרייטים יקרים. בואו לירושלים, תצעדו איתנו מחר. בואו נצבע את החשכה באור ובשלל צבעים. המצעד הוא לא רק להומואים וללסביות, הוא גם ובמיוחד בשבילכם. כי עכשיו זה אני, אנחנו - מחר אולי אתם.

אין תמונה
בוב אוראל. "עכשיו זה אני, מחר אולי אתם"

>> צפו: 100 שנים של תחתוני גברים ב-3 דקות

>> 6 היציאות מהארון הכי לא צפויות שנראו על המסך