כשהגעתי לעצרת אתמול לא האמנתי שהיא תזרוק אותי למקומות כל כך אמוציונלים. לא האמנתי שהיא תגרום לי להרגיש דברים שמעולם לא הרגשתי ואני גם די בטוח שהייתי חי טוב מבלי להרגיש אותם אתמול, אבל אני יודע שלא הייתה ברירה.
כשגל אוחובסקי עלה לבמה והתחיל לדבר הכל עוד היה רגוע, הייתי נרגש מכמות האנשים, מהנכונות לשנות את מה שקורה במדינה שלנו, אבל הכל השתנה ברגע שהוא שיתף אותנו בהגעה הצפויה של מי שיושב היום עם תיק החינוך הכל כך חשוב בידו. נפתלי בנט.
אם הייתם מבקשים ממני לתאר את מה שעבר בגוף שלי באותו הרגע זה כנראה היה נראה כמו ציור של ג'קסון פולוק. הזרמים שעברו בי היו חד משמעיים וברורים – פחד. נפתלי בנט, אתה מפחיד אותי. מאיפה לך התעוזה העצומה הזו לבוא ולדבר מול אוכלוסיה שלמה, לא רק של הומואים, לסביות, בי, טראנס ושאר חברי קהילה, אלא אוכלוסיה שלמה של ישראלים שבאופן ישיר ומובהק נפגעת מהדרך בה חבורת החושך שעומדת מאחוריך, בגיבוי מלא שלך, מעיזה להתבטא?
אנחנו שנינו מגיעים מאותה המושבה שיש בה כל כך הרבה דברים שאני לא יכול לסבול, ואתה מייצג אותם. אבל אני חי כאן ואני שם בכל יום מחדש את כל המחלוקות בצד. לערב אחד לא הייתי מסוגל לעשות את זה, עד כאן. יש גבול למה שבני אדם יכולים לסבול, יש גבול לצביעות ואם אין לה – אתמול בעצרת העברנו מסר ברור: אנחנו נהיה הגבול.
זה לא שאין לך מקום איתנו, יש לך מקום והרבה, הקהילה הזו יודעת לקבל ולאהוב ומוכנה להכיל כל אדם באשר הוא אדם. אתה מבין את זה? כל אדם באשר הוא אדם. לא משנה אם זו כיפה על הראש שלו, אם שחור הוא צבע העור שלו, אם הוא נולד בצד הלא נכון של הגדר וגם אם הוא נראה טיפה אחרת, אבל רק כשאתה ואנשי המפלגה שאתה מייצג תשכילו להבין את זה, תוכלו לעמוד יחד איתנו.
אני לא מזלזל באינטיליגנציה שלך וזו בדיוק הסיבה שהצלחת לעורר בי כל כך הרבה כעס אתמול. היו מי שלרגעים התבלבלו וחשבו שזו שנאה, אבל אני לא שונא אותך. אני כועס עלייך. על האומץ שלך להעז להגיע לבמה כזו כשגם אתה אשם במה שקרה שם בערב חמישי במצעד בירושלים.
כשחברי המפלגה שלך מעזים גם הבוקר להמשיך ולקרוא למצעד "מצעד התועבה" ולא מצליחים להבין איך אפשר לדרוש מדוברים בעצרת פומבית לחתום על הצהרת כוונות שעומדת בקו ישר עם ערכי העצרת, יש לנו בעיה בנט. יש לנו בעיה חמורה.
כשתתחיל לעשות ותפסיק לדבר, כשחברי המפלגה שלך יבינו שכשלא נותנים לחברי המפלגה להגיע ולנאום ויום לאחר מכן הם ממשיכים לדחות חוקים ותקציבים שיובילו לשיוויון זו לא סתימת פיות, זו מניעת הסתה. רק כשתבין את זה, אז נוכל לשמוע את מה שיש לך לומר לנו.
כמו שכתבת בפייסבוק שלך, עד שזה יקרה אנחנו נעמוד מולך. מולך ומול בנצי גופשטיין, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ' וחשוכים שכמותכם, עד שאתם תבינו: אנחנו כבר לא מפחדים. אתמול בערב הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהגוף שלי רועד כשהוא שומע את השם שלך.
אנחנ נמשיך לצעוד בכל עיר, ונעמוד לצד כל נער ונערה עד שהמדינה הזו תהיה בטוחה לכל אדם כי נמאס לנו. נמאס מהטוקבקיסטים האלימים ומפוליטיקאים שנותנים להם במה, נמאס מהשפה המלכולכת והמילים החדות מתער ויותר מהכל נמאס מפגיעות בנפש. תנקה את הידיים שלך ותגיע, אנחנו נהיה שם ונקבל אותך ונתעלה מעל כל המחלוקות, באהבה.