בשבוע האחרון הקהילה כמרקחה בעקבות פרשת טל קלעי ואמילי עמרוסי, אך נדמה שבכל המהומה והדיון על גבולות חופש הביטוי, עיקר הדיון נעלם כלא היה - והוא הנושא של קבלה של גיוון מגדרי ושונות מגדרית בחברה הישראלית. בעוד עמרוסי התהדרה באהבתה לאמיר אוחנה, כיום יו"ר התא הגאה בליכוד, ולקורין אלאל, בו זמנית היא הביעה פחד מחשיפה של ילדיה לדמותה של דראג קווין.
דווקא חשוב שילדים יחשפו לגיוון מגדרי בגיל צעיר. לילדים, כמו שטל אמר בראיון, ממש לא אכפת ממגדר - רק שכל הסביבה שלהם אומרת להם ההיפך, יש כחול ויש ורוד, יש צעצועים של בנים וצעצועים של בנות, יש אבא שמכה את בנו כי הוא נשי מדי, או בת שלא נותנים לה לשחק כדורגל, יש סרטים, הצגות, ותוכניות לילדים שאומרים לנו איך בת צריכה להתנהג, ושלבנים אסור לבכות. לכן חשיפה לדראג בגיל צעיר היא כה חשובה, ולו כדי להתנגד במעט למכבש הלחצים שמופעל על ילדים.
ילדים הם הדור הבא, אלו שיובילו את החברה שלנו אל העתיד - חשיפה לדראג יכולה להיות שיעור חשוב לכך שגיוון מגדרי הוא דבר חיובי, לא רק שראוי לקבלו, אלא שכדאי לטפחו, שכל אחד ואחת יוכלו להיות מי שהם באמת, בלי חוקי מגדר מטופשים.
התשובה לבעתה - אהבה
אחד הרגעים המכוננים של חיי היה כשצפיתי בהופעת דראג קינג במצעד הגאווה בירושלים ב-2003. אני אפילו לא זוכר אם הגדרתי את עצמי אז כלסבית, ביסקסואלית מתלבטת או כסטרייטית תומכת, אבל משהו שם נגע בי בצורה מאוד עמוקה. כשנה לאחר מכן, בגיל שלושים, יצאתי מהארון כטרנס.
לפעמים אני תוהה איך היו נראים חיי אילו הייתי נחשף לדראג כבר בגיל הגן, באיזו הצגת ילדים של חנוכה.
לעיתים נדמה לחלקים בקהילה שהמאבק נגמר, שכבר מקבלים הומואים ולסביות, אבל כל עוד לא נתחיל להתמקד בגיוון מגדרי ובמאבק הטרנסי, נגלה בכל פעם מחדש שהקבלה היא אשליה - בדיוק כמו ההפתעה הלא נעימה שקרתה לטל. ואני מקווה שהקהילה תנצל את המאורע הכאוב כדי להעלות מודעות לעניין, ולא רק לדבר על גבולות השיח.
לחץ קהילתי יכול לגרום למראיינת להתנצל, כוחה של הקהילה הגאה יכול לגרום לה לשתוק, אבל דיון מקרב ומאפשר - שבו כל תחושה היא לגיטימית (אפילו בעתה) וכל שאלה מקבלת מענה אמיתי וכנה - יכול לגעת בפחדים הכי עמוקים שלה ושל רבות ורבים אחרים בנושא גיוון מגדרי, ומגדר אצל ילדים, ואולי ליצור התחלה של שינוי תודעה.
וזה הרבה יותר שווה מכל התנצלות פומבית, גם אם הנוסח מושלם. למרות כל הכאב והכעס שרבים חשים, הדרך להתמרה של פחד וחוסר ידע אינו באמצעות זעם, אלא באמצעות חמלה, אהבה, חינוך, והעלאת מודעות.
אחת מהמטרות של מצעד הגאווה היא העלאת מודעות, ואם המודעות בנושא הומואים ולסביות היא סבירה, המודעות בנושא הטרנסי היא אפסית. המצב של אנשים טרנסים כיום, הוא כמו מצבם של הומואים ולסביות לפני שלושים שנה. אם הומואים יצאו מרשימת ההפרעות הנפשיות לפני שלושים שנה, אנחנו הטרנסים יצאנו משם רק לפני שנתיים.
ולכן חשוב להקדיש את מצעד הגאווה הקרוב, מצעד הגאווה לשנת 2015, לקהילה הטרנסג׳נדרית אם זה יקרה, המצעד השנה יהיה מרגש ומהמם במיוחד ויקרב אנשים שעד כה לא בהכרח הרגישו חיבור לאירועים הללו.
איך נולדה היוזמה?
היוזמה עלתה לראשונה בפגישה פתוחה להתנעת המצעד שנועדה להעלות נושאים אפשריים למצעד הקרוב. את ההשראה קיבלנו ממצעד הגאווה של מדריד ב-2010, מצעד ענק שכל כולו הוקדש לזכויות טרנסג'נדרים, זה היה כל כך מרגש לראות קהילה שלמה, שכל כולה תומכת בנושא הטרנסי. מיד כשעלתה היוזמה היא זכתה לתמיכה גורפת מקיר לקיר, ולי הייתה תחושה שהשנה זה הזמן שלנו, שעכשיו זה הזמן.
גאיה פולת העלתה עצומה בנושא, עשרות אנשים התנדבו לקדם את היוזמה ומעל 600 אנשים חתמו על העצומה וסייעו בהפצתה - וזה המקום להגיד להם תודה. ומי שרוצה להתרגש במיוחד כמוני, תכנסו ותראו מי חתמו, לא רק טרנסים וטרנסיות, אלא גם הורים לנוער טרנס, סלבס, ראשי ארגונים, ואנשים מכל רחבי הארץ! זה מדהים.
זו הזדמנות להודות גם ליניב ויצמן, גאיה ואני נפגשנו איתו ועם שחר אקסמיט ביום שישי כדי להציג בפניו את היוזמה והעצומה, והוא הבין את חשיבות הנושא. לא פחות חשוב, הוא התחייב לסייע לעזור ליוזמה לקרום עור וגידים ולהפוך אותה מרעיון וחלום רחוק, מגיבוב מילים וסטטוסים בפייסבוק, למציאות הלכה ומעשה.
ההצעה הנוספת שעומדת לבחירה היא "חגיגות 40 שנה לאגודת הלהט"ב", שעלתה לסדר היום לפני שהחלה היוזמה להקדשת אירועי הגאווה לקהילה הטרנסית, וגם באגודה תומכים בקידום נראות טרנס.
עכשיו זה הזמן בו אנחנו צריכים את עזרת הקהילה, את העזרה של כל מי שמוכן לסייע: הערב, בשעה 18:30 במרכז הגאה, תתקיים ההצבעה על אישור נושא המצעד ובחירת הנציגים/ות למנהלת הגאווה, אלו שיהיו אחראים לתרגם את הנושא הזה למציאות בשטח. אנחנו צריכים שיבואו וישפיעו על בחירת הנושא והרכב מנהלת הגאווה.
אי אפשר לקיים מצעד כזה בלי ייצוג של הקהילה הטרנסג'נדרית, ארגוניה, וידידיה במנהלת. כולי תקווה שהמנהלת שתבחר תשקף את הגוונים השונים בקהילה. אנחנו רוצים שהמצעד השנה יהיה מצעד שיבטא את הגוונים, הקהלים והאוכלוסיות השונות, וייתן ביטוי לכל החלקים בקהילה, שהשנה נחגוג את הגאווה בגיוון.
מה השתנה לטובה?
מצד אחד, יש הרבה עבודה לעשות ומצד שני, אנחנו עדים גם להתקדמות מדהימה. השנה האחרונה הייתה פריצת דרך עבור הקהילה הטרנסג'נדרית, אם עד כה נושא זהות מגדר כלל לא הוזכר בחקיקה, אך השנה עבר החוק הראשון שמזכיר את נושא זהות המגדר - תיקון חוק זכויות התלמיד, הצעה שהציע ח"כ דב חנין האוסרת אפליה כלפי תלמידים על רקע זהותם המגדרית, הצעה זו עברה בסיועם של חברות וחברי כנסת רבים, וזכתה אף לתמיכת הקואליציה. ושרת הבריאות היוצאת הובילה יוזמה לשינוי נוהל הניתוחים לשינוי מין שלא עודכן מאז שנת 1986.
בנוסף, מאבקי הקהילה הטרנסית מסייעים גם לחלקים נוספים בקהילת הלהט"ב, בכל הקשור להורות של זוג גברים - בחודש מאי, בעקבות התערבות של שר הפנים ויו"ר ועדת הפנים של הכנסת, הכירה מדינת ישראל לראשונה בשני אבות ביולוגים לתינוקת, יובל ומתן טופר-ארז.
ישנם שינויים חיוביים כלפי היחס לאנשים טרנסג'נדרים בצבא, וסקר מיוחד של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה יצא בסקר ראשון מסוגו בארץ שמראה שישנה אפליה קשה של אנשים טרנסג'נדרים בשוק התעסוקה.
גם בקרב הקהילה עצמה ישנו שינוי חיובי ומשמעותי בנושא הטרנסג'נדרי, ההקמה של ארגון "מעברים" שפועל למען הקהילה הטרנסית, ההשקה מחדש של פרויקט גילה, והפצת לוח שנה העוסק בהיסטוריה הטרנסית. ארגונים כמו על"ם, ארגון הנוער הגאה, והמרכז הגאה שמעסיקים אנשים טרנסג'נדרים במטרה לתת מענה לנושא הטרנסי.
הביטוח הלאומי, המרכז הגאה ועיריית תל אביב מתחילים בפרויקט של העצמה לקראת תעסוקה לנוער וצעירים/ות טרנס, השנה גם נפתחה דירת שירות לאומי ייעודית לצעירים טרנסג'נדרים, ואמורה להיפתח דירת מעבר כדי לסייע לטרנסיות שאין להן איפה לגור בשל אפליה ומוחלשות כלכלית.
גם בעולם מתייחסים לשנה הנוכחית כקו פרשת המים של הקהילה הטרנסג'נדרית, בעיקר בעקבות פרסומן של שתי נשים חזקות בארה"ב, לברן קוקס כוכבת "שחור זה הכתום החדש", וג'אנט מוק זוכה בפרס רבי המכר של הניו יורק טיימס.
בנוסף אי אפשר להתעלם מזכייתה באירוויזיון של קונצ'יטה וורסט, מי שמאתגרת את יכולת הקבלה של גיוון ושוני מגדרי - אפילו אצלנו בקהילה. זכייה שועוררה הדים בכל העולם. וישנם גם שינויים קריטיים בממשל אובמה נעשים בנושא בריאות טרנסית, חקיקה נגד אפליה על בסיס זהות מגדר, ובקבלה של ילדים טרנסים בבתי ספר - אלו רק חלק קטן מהדברים שראינו השנה.
* הכותב הוא מנהל תחום טרנס במרכז הגאה של עיריית ת"א ופעיל בארגון "מעברים"