בשבוע שעבר התקשר בחור צעיר למרכז סיוע. תחילה הוא נשמע מהוסס ומבולבל, הנחתי אותו לדבר בקצב המתאים לו. הוא החל לספר לי על כך שבימים האחרונים הוא נתקל בגל של הכפשות ושמועות מהזן הנחות ביותר, כולל חשיפת איבר המין שלו, חיי המין שלו ושמועות על כך שהוא נשא HIV. אני מודה שעד לאותו הרגע לא הבנתי על איזו פלטפורמה מדובר, ויותר מזה, לא הכרתי את האפליקציה. שמעתי את חוסר האונים והתסכול שפקדו אותו, לא כל כך מבין במה מדובר. "סיקרט", הוא לחש באימה. "אנשים כתבו שם שאני חולה איידס וחולה מין לעיני כל", והחל לפרוץ בבכי.
"למה שבני אדם יעשו כזה דבר?", שאלתי בתמימות. "כי זה חלק מההומור שלהם, חלק מהצחוקים שלה".
החודש האחרון העסיק אותנו בשהייה כמעט בלתי פוסקת מול כלי התקשורת, דרוכים לכל ידיעה בדבר מבצע "צוק איתן". חלקנו שוטטנו במרחב הטוקבקים, משתלחים באימה האחד בשני, או עדים לאלימות אינטרנטית מהסוג הבוטה ביותר. אבל נדמה שבשבוע האחרון חלק נכבד מאיתנו לקח הפסקה משמעותית בין ידיעה לידיעה, וניצל את הזמן לעיסוק שיהווה תחליף לחדשות - "סיקרט". אפליקציה חדשה שנחתה זה עתה בישראל והתפשטה כרוח סערה.
בסיקרט, רשת חברתית אנונימית, כל אחד יכול לשתף וידויים ולחשוף סודות של חבריו (מהעסיסיים ביותר ועד הפוגעניים ביותר) בלי שיידעו שהוא זה שעומד מאחורי כך. ככל שהסוד חושפני יותר, מעניקים לו החברים האנונימיים יותר "לייקים", דבר שמעודד עוד ועוד חשיפות "משעשעות".
ובכן רבותיי, הומור זה לא. אני חוזר חצי שנה אחורה, אז הסודות לא התגלגלו ב"סיקרט" אלא בנבכי הוואטסאפ. בחור שניהל איתי שיחה על כך שהחברים בבית הספר העבירו תמונות שלו עירום בינם לבין עצמם, צחקו עליו שהוא שמן בפורומים אינטרנטיים והעלילו עליו שקרים וכזבים.
שבוע לאחר מכן הוא תלה את עצמו בחדר האמבטיה. הייתי שם, באותה הלוויה מיותרת ומכאיבת לב, הבטתי בו יורד אל בטן האדמה, ואימו קראה לזה בהספד שלה: "הצחוקים וההומור שלהם היו על חשבון החיים שלך".
יצא לכם להתבונן בסטטיסטיקה על אחוזי ההתאבדויות בישראל? כמה אחוזים מהמתאבדים שמים קץ לחייהם בשל התנכלות חברתית או דחייה חברתית? מחקירת אותם בני נוער, וכחלק מהעדויות שניתנו, הם אמרו שזה היה חלק מה"קטע שלהם", והם לא התכוונו להרע לו. הם היו בסך הכול ילדים שכנראה לא הבינו את המשמעות של מה שעשו, אבל אתם? מה שמפחיד אותי יותר מכל הוא שהפעם מדובר במבוגרים שלוקחים חלק פעיל באפליקציה הזו.
לא רחוק היום שמישהו ישים קץ לחייו בגלל "סיקרט". אחד מהסביבה שלכם, חבר קרוב. יש מחסור ברוע בעולם? האם החיים לא בירכו אותנו גם בדברים טובים ששווה לחיות למענם ולעשות טוב לאחרים? ואתם, שבאיבתכם נתתם יד בלחיצת כפתור אחת, בתמיכה של לייק, והזנתם את העולם ברוע הבלתי אנושי שלכם - אתם תהיו אשמים. פנים אפשר להסתיר, בושה לא.
קחו אחריות. השתמשו באפליקציה הזו כדי להתוודות על אהבות שיש לכם, לחברים קרובים, או לשכן ממול. ספרו סודות טובים שלא העזתם לספר. אתם לא רוצים שהסוד הבא שלכם יוביל למותו של אדם, רק כי היה חשוב לכם לספק את הבלוטה הרכילאית.
ואקנח ב"סיקרט" נוסף: דעו לכם, כי בהתאם לתיקון החוק להטרדה מינית בישראל הפצה של סרטונים, תמונות ותוכן מיני הנוגעים למרחב הפרטי של אדם באשר הוא אדם, מהווה הטרדה מינית לכל דבר.