בימים האחרונים הסתובבתי עם שאלה אחת בראש, "על מה אפשר לדבר ביום האיידס העולמי הקרוב בקהילה הגאה?". ליתר דיוק, על מה אפשר לדבר בקהילה שבמשך למעלה משלושה עשורים מתעסקת בנושא הזה, ושאליה כוון מספר עצום וחסר תקדים של קמפיינים ומאמצי הסברה? את התשובה מצאתי כשנזכרתי בסיפור של נתן ואריאל (השמות בדויים).
הם באו להיבדק כזוג ונכנסו אליי לחדר אחד אחרי השני. בסך הכל, זה היה ממש לפי הספר: אחרי כמה חודשים ביחד הם החליטו שהם רוצים להוריד את הקונדום. ניגשנו לבדיקה המהירה, שלושים דקות של המתנה בחוץ ותוצאה. הראשון נכנס והראיתי לו את ערכת הבדיקה - פס אחד. תוצאה שלילית שמשקפת את המצב שלו עד לפני שלושה חודשים. למערכת היחסים הזו הוא נכנס ללא HIV. אצל השני הסיפור כבר היה שונה לחלוטין. תוצאת הבדיקה שלו הייתה חיובית, וככל הנראה הוא נדבק לפני שהכיר את בן זוגו. אם לא היו מקפידים להשתמש בקונדום, ייתכן שהסיטואציה הזו הייתה מורכבת אף יותר, אבל פיסת הגומי הזו עשתה שוב את כל ההבדל.
כשלא מדברים על HIV אז זה נראה לפעמים כמו משהו שלא באמת קיים
לאחרונה ישבתי/לקחתי חלק/שמעתי ביותר מידי שיחות עם חברים, שהשורה התחתונה בהן היתה ברורה: HIV זה עניין של רווקים וזוגיות זו תעודת ביטוח. הדברים נאמרו לעתים בצורה כל כך דיכוטומית, שפשוט הופתעתי, למרות הנטיה האנושית להשליך משהו שאנחנו מפחדים ממנו על קבוצות אחרות ולהרחיק אותו מעצמנו. משפטים ברוח הזו שמעתי גם מהרבה אנשים נוספים, אלא שבמבחן המציאות, ההנחה הזו רחוקה מלהיות נכונה. כדאי להודות בזה בצורה הכי פשוטה: HIV זה לא בהכרח עניין של סטטוס זוגי, וגם אנשים שנמצאים במערכת יחסים יכולים להידבק. זה קורה כשלא נבדקים ומוותרים על קונדום על סמך תחושת בטחון. זה קורה כשנבדקים בשלב מוקדם מדי ומקבלים תוצאה שאינה משקפת את המצב האמיתי של בני הזוג. זה קורה כשמחליטים לפתוח את מערכת היחסים ולא מדברים על מה שקורה בחוץ, וזה קורה כשמחליטים לצרף פרטנרים נוספים למיטה ומתקשים לחזור לקונדום.
בסקר שביצענו לאחרונה בקרב 1,600 מגולשי האתר אטרף בשיתוף ד"ר זהר מור, רופא בריאות הציבור, גילינו שרק 14% מעלים את הנושא של HIV באופן קבוע לפני שהם נכנסים למיטה עם מישהו. זה מחזיר אותנו למילת המפתח בכל הסיפור: תקשורת. כשלא מדברים על HIV אז זה נראה לפעמים כמו משהו שלא באמת קיים. כן, לדבר על זה על במהלך ערב רומנטי על יין בשפת הים זה אולי פרטי פוּפר רציני, וכדאי למצוא עיתוי טוב יותר. אבל הבריאות שלכם בטח חשובה יותר מכל הרמת גבה או הרצון לא להוריד ולבאס מישהו.
גם מערכת יחסים יציבה יכולה להשתנות עם הזמן, ולפעמים מצטרפים אליה אחרים, בהסכמה ובידיעה או שלא. בכל מקרה, כדאי לזכור דבר אחד: כשאנחנו לבד, השליטה על סטטוס ה-HIV שלנו היא בעיקר שלנו. בזוגיות, החוקים כבר משתנים, והדרך להתמודד עם זה, ולשמור על הסטטוס איתו נכנסתם למערכת היחסים, היא פשוט לתקשר את הדבר הזה ולשים אותו על השולחן. פשוט לדבר על HIV, גם כשזה לא מגניב וגם כשזה מרגיש לכם לא קשור או חסר תועלת. HIV זה לא משהו שבעולם שלנו אמור להפריד בכלל בין בני זוג כמו שהוא לא הפריד בסופו של דבר בין נתן ואריאל והסטטוס השלילי של אחד מבני הזוג נותר שלילי. השיח עליו, לעומת זאת, בהחלט יכול לחזק את הקשר הזוגי.
אדיר ינקו הוא רכז בלה דואגת, זרוע ההסברה והמניעה בקהילה הגאה של הוועד למלחמה באיידס