יום אחרי ההפגנה התעוררנו כולנו ליום חדש. התעוררנו לבוקר של קהילה גאה חזקה, מאוחדת שעומדת על זכויותיה. קהילה שדורשת שוויון ושלא מוכנה לקבל יותר את העובדה שהמדינה מתייחסת אליה כאזרחים סוג ב'. ההפגנה האדירה שהתקיימה בחמישי בערב הוכיחה שהקהילה הגאה יודעת לקום מהספה, לצאת מהמזגן ולצעוק ברחובות. אלפי אנשים, חברות וחברי הקהילה, משפחותיהם ותומכיהן התייצבו בצד הנכון של ההיסטוריה.
אנחנו צריכים להדהד את הקריאות החזקות שנשמעו מול קריית הממשלה בתל אביב היישר לתוך קריית הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון בירושלים. ההפגנה הזאת לא הייתה אקורד הסיום של המאבק שלנו אלא רק ההתחלה של השלב הבא שלו. זה השלב שבו אנחנו לא מוכנים לקבל יותר תירוצים. אנחנו מפסיקים להקשיב לפוליטיקאים שמסבירים לנו שאי אפשר לשנות את החוק כי הקואליציה לא נוחה, ומתחילים לשנות – את החוק או את הקואליציה, מה שיבוא קודם.
זה הזמן להפנות את הלחץ ליועץ המשפטי לממשלה, לכל משרדי הממשלה, לחברי הכנסת. לפני שיגישו עוד תשובה חשוכה ולהט"בופובית לבית המשפט, לפני שיפרסמו עוד תקנה מפלה, לפני שיצביעו שוב על פי הנחיות רכזת הקואליציה במקום על פי צו מצפונם.
אסור לנו להירדם בשמירה
במאבק נכון אפשר לשנות את המציאות. הלחץ הציבורי עובד ורק בשבוע האחרון הצלחנו כולנו ביחד, במאבק מאוחד ועיקש, לגרום למשרד הרווחה לבקש ארכה מבית המשפט ולשקול מחדש את עמדתו המפלה בסוגיית האימוץ על ידי הורים להט"בים. זה הישג חשוב אבל אסור לנו להירדם בשמירה: החוק עדיין מפלה, עמדת המדינה שהוגשה לבית המשפט עדיין קוראת לנו חריגים וכל הדיבורים על רפורמה בתחום הם בדיוק מה שהם נשמעים – דיבורים בלבד. צריך להמשיך ללחוץ על שר הרווחה עד שמשפחות גאות יוכלו לאמץ, ולא שנייה לפני.
אם מישהו חושב שהסיפור הוא רק אימוץ, הוא כנראה לא הקשיב לדברים שנאמרו בהפגנה. המאבק שלנו הוא מאבק הרבה יותר גדול: הוא גם על הזכות של זוג נשים להירשם כאימהות בבית החולים ועל פונדקאות שוויונית. הוא גם על מתן צו הורות מיום לידת התינוק ועל הזכות של הורה טרנסג'נדר להירשם בהתאם למגדרו, ולא בהתאם לדעותיה החשוכות של פקידת הרישום. הוא גם על הזכות להתחתן ולהקים משפחה אם נבחר בכך. זה מאבק על הזכות הבסיסית של כל לסבית, הומו, טרנסית או ביסקסואל לצעוד ברחוב בביטחון ולהרגיש שווה.
>> אנחנו יכולים לדעת באיזה גיל יצאת מהארון
>> 18 סלבס שלא ידעתם שההורים שלהם להט"בים
יש עוד הרבה מה לעשות וזה תלוי רק בנו. הצטרפו לאגודה והארגונים הגאים הנוספים וקחו חלק בעשייה הקהילתית, כל הארגונים עושים מלאכת קודש יומיומית וזקוקים לעזרה ומתנדבים נוספים. סמנו ביומן את יום חמישי ה-3.8, מצעד הגאווה בירושלים – אנחנו חייבים וחייבות להיות גם שם ולהוכיח שאלפי האנשים שיצאו להפגין בשבוע שעבר לא היו מראה חד פעמי חולף. כנסו לפעילות פוליטית, זו הזירה לשנות בה: הירשמו לפורום המדיניות הציבורית או הצטרפו לפעילות התאים הגאים באחת המפלגות – הכוח בידיים שלנו, בידיים שלכם - אל תוותרו עליו.