"כשמאיר שלו פתח את דלת ביתי, ההתרגשות הייתה בשיאה. משם כבר הכל זרם בפשטות נהדרת. כאילו אנחנו מכירים מזמן"
הציטוט הזה לקוח מהריאיון שלי עם מאיר שלו משנת 2019. התרגשתי מאוד, לא רק בגלל האישיות של מאיר, אלא בעיקר כי זו הייתה הפעם הראשונה בה ראיינתי מישהו. הריאיון הראשון שלי.
האמת, שבכלל רציתי לראיין את ביונסה, אבל לוחות הזמנים שלנו לא התאימו... אז התפשרתי על מאיר. ואיזו "פשרה" זו הייתה. כמו השם שלו כזה הוא. מאיר כל חדר ומשרה המון שלווה. הוא בא אליי הביתה, וישבנו יחד הרבה זמן. שאלתי אותו המון שאלות. ראיתי מולי אדם חכם ורגיש, שגם נתן לי עצות, מכותב טורים אחד לעמיתה שלו, תוך כדי הריאיון.
אומרים שהפעם הראשונה היא הכי מיוחדת. האהבה הראשונה, הנשיקה הראשונה. במקרה הזה זה נכון, היה קסם באוויר. כתבתי המון על השיחה ביננו ובאופן טבעי רק חלקה פורסם. חשבתי הרבה על הריאיון אחר כך. איזה מזל גדול היה לי לפגוש כזאת אגדה. היה לי המזל לא רק לראיין את מאיר, אלא גם להקשיב, ללמוד וליישם. מה כבר אני יכולה לומר שלא אמרו כולם בימים האחרונים לפני?
תודה לך מאיר שלו, שידעת ללכוד בספרים שלך מציאות מורכבת ולתאר אותה כל כך יפה. תודה שכתבת כמו שכתבת. תודה שבאת אליי ושכשישבת מולי לא נתת לי לרגע להרגיש שונה, למרות שאני בספק אם היה לך ניסיון מוקדם עם אוטיסטים. נתת לי להרגיש, בצדק, עיתונאית אמיתית. תודה שעזרת לי להתחיל ז'אנר חדש בעבודתי. תודה על מי שהיית. לא אשכח אותך.