הוספתי לעצמי שם השבוע וזה משהו שאני רוצה לדבר עליו. עד ליום ההחלפה הייתי "לי", שם קצר ובעיני גם ממש יפה. היום אני עדיין "לי", אבל נוסף לי השם הפרטי השני "נווה".
הלכתי עם אמא שלי לפגוש את ניבה, חברה ונומרולוגית. אצל ניבה עשינו מפה, שלדבריה אמורה ויכולה להעיד על השפעה שיש לשם שלי על מי ועל מה שקורה איתי. לפי המפה, ואולי לא רק לפיה, עולה שיש פער גדול בין הייעוד שלי לבין הביצוע, לבין החיים. בלי קשר, זו תחושה שמלווה אותי כל החיים. היא הציעה לי לעשות איזון שם - הוספת שם בתאריך מסוים, שאמורה לדבריה לאזן אותי ואת החיים שלי.
אני מניחה שאתם תוהים ושואלים מה זה אומר בכלל. אני חושבת, שזה שהכוונה היא לנסות לקדם אותי להגשמה עצמית. הסכמתי. ממש לא מתוך נואשות. אני חושבת, שכשישבנו שם ניבה הצליחה להבין בדיוק מי אני, וזה ריגש אותי. בעצם, זה היה יותר מריגוש. היה בזה מעין מתן משמעות ותוקף להמון תחושות, שליוו אותי במהלך השנים.
החלטתי, על פי ההצעה, שאני מוסיפה שם פרטי שני - "נווה". זה הסתדר לי, כי זה שם שגורם לי לחיוך. זה גם שם המשפחה של משלבת שאני מאוד אוהבת. הבחירה בשם הפכה את כל התהליך ליותר מדויק עבורי. הסביבה שלי לא כל כך הבינה למה עשיתי כזה צעד. חלק תמכו וחלק התנגדו. אבא שלי ממש אפילו פעם ראשונה שכעס עליי, כינה את העניין "קשקוש", "אחיזת עיניים וניצול אנשים", ולא שיתף פעולה עם העניין. אבל אני החלטתי, ושיניתי. עכשיו, כבר כולם עומדים מאחוריי, כי זה מה שרציתי, ואני שמחה וגאה בהם ובי.
עכשיו, נשאר לי להמתין ולהיווכח אם יהיה שינוי. כי להפך מניתוחים או מתהליכים אחרים, שינוי שם או איך שניבה קוראת לזה "איזון שם", הוא לא עניין שמיד מורגש. המעשה הזה אמור לעזור לי לקדם את הדיבור שלי ולקרב אותי לייעוד שלי. אז אני מחכה וגם עוזרת לעצמי.
אני לא שמה את כל התקוות שלי שם, אבל אין בליבי ספק שזה משנה חיים ויותר מזה אין לי ספק לגבי עצמי. אני איאבק ואעשה מה שאני יכולה כדי להתקדם ולהגשים את עצמי, למצות את הפוטנציאל שגלום בי ולהצליח. הפעם החלטתי לבחור בשיטה שכמוני גם היא יוצאת דופן, כמוני גם היא לא רגילה. איך זה ישפיע? רק הזמן יוכל לומר לנו, אבל אני מבטיחה לעדכן. מילה של לי (נווה).