זה הכיפור הכי קשה שהיה לי בחיים. אולי חוץ מגיל 15 כשחזרתי הביתה צמא מת אחרי לילה של שוטטות בכיכר הנשיא בפתח תקווה. השנה לא צמתי, וגם לא הסתובבתי בפתח תקווה. אני גר בתל אביב משהו כמו שבע שנים. מספיק זמן, נראה לי, בשביל להיחשב אפילו כתושב תל אביב. ועדיין, למרות שלא התעניתי בצום, ב-25 שעות האחרונות לא יכולתי שלא להתבייש ולהסתובב עם תחושת איכה בלב. במהלך כל היממה האחרונה, הרשתות היו מלאות בתיעודים של מפגינים (כמעט כל סרטון כלל לפחות מפגין אחד עם חולצת אחים לנשק) מפריעים לתפילות שתוכננו להתקיים בכיכרות מרכזיים בתל אביב או בערים אחרות כמו גבעתיים ורמת השרון.
אפשר לדון עד כיפור הבא במי הגופים שמארגנים את התפילות, מי התורמים שלהם ואיזה סוג של אמירות המייסדים שלהם שחררו בעבר. בפועל, המראות האלה מחמיצים את הלב. אנשים רוצים להתפלל ואנשים אחרים מנסים להפריע להם. ״בושה-בושה״, צעקו המפגינים על המתפללים. וואלה, בושה. התפילה בדיזנגוף לא מאיימת על איש ולא פוגעת באף אדם, גבר או אישה. לפי הדיווחים, בשנה שעברה נכחו בתפילה כ-2,500 איש. המארגנים אולי מהציונות הדתית, אבל רוב המתפללים הם אנשים מתוך תל אביב שרוצים להרגיש קצת את המסורת. לא נראה לי הגיוני לשנע לתל אביב 2,500 אנשים לטובת כיפור בלבד סיכוי סביר שחלק מהם אפילו הלך אחר כך הביתה לאכול משהו ולצפות בסדרות אל תוך הלילה.
"הציבור הליברלי התעורר", הייתה התגובה שחזרה על עצמה ברשתות החברתיות. על מי בדיוק אתם מאיימים ועם מה? לא להתבלבל, בין אותם מפגינים לליברלים אמיתיים פעורה תהום ענקית. מדובר בפרוגרסיבים שלא מסוגלים באמת להכיל דעה שונה משלהם. הם קובעים את הנורמות בחברה שהם רוצים לחיות בה, אבל לא מסוגלים לתפוס שמישהו ירצה לחיות אחרת. באיזשהו מקום אני יכול להבין, כי החיים בתל אביב באמת מדהימים. החופש לבלות, לפגוש אנשים ורעיונות שלא שמעת עליהם בחיים. בטח אם גדלת בפריפריה. אבל זה עדיין לא אומר שהם ליברלים.
ההתנהגות הזו נובעת אך ורק מתוך פחד, זה מובן. מדובר באנשים שמעולם לא התנהלו מול אנשים דתיים או פגשו את המסורת היהודית באמת. אנשים שבטוחים שדתיים רק רוצים למצוץ לחילונים הדם ולפתות את הילדים שלהם באמצעות ממתקים בשביל ש-חס וחלילה- יניחו תפילין. אותו הדבר בדיוק כמו יהודים שמתגזענים כלפי ערבים, רק כי הם מעולם לא פגשו אחד במציאות. אני בהחלט מבין את הפחד, אבל אדם מאוזן אמור לפקפק בעצמו או לאתגר את עצמו כשהוא נתקל בפחד. מה האנד גיים? רחובות בהפרדה בתל אביב? אפילו בירושלים זה לא קורה מחוץ לשכונות סופר סופר אדוקות. אין לזה היתכנות גם עוד מאה שנה.
טיריון לאניסטר ציטט את רבין ז"ל ואמר "שלום עושים עם אויבים", וזה בדיוק הסטייט אוף מיינד הליברלי. אורח חיים ליברלי אמור לתת לאנשים אחרים את החופש לחיות את החיים שלהם איך שהם רוצים ולפי הנורמות שלהם - כל עוד אף אחד אחר לא נפגע. קשה לי לדמיין אדם שנפגע מהתפילה בדיזנגוף, שאמורה להתקיים במשך שעה, מקסימום שעה וחצי. אולי זה פוגע באגו השברירי שלהם.
זה פשוט לא הגיוני שאנשים שמתיימרים להניף את דגל הליברליות, התבזו במשך כל כיפור בלרדוף אחרי מתפללים או מחיצות מאולתרות שהוכנו מדגלי ישראל. אגב, חשוב לומר, ההפרדה עצמה בתפילה לא מנוגדת לחוק - המחיצה שרצו להקים מנוגדת לחוק. המארגנים ניסו למצוא פתרון אלגנטי ותלו דגלי ישראל כ"מחיצה", אבל כן מחיצה, לא מחיצה - זה לא משנה, כי בסוף, זו אותה חבורה שמטמטמת את המדינה כבר יותר מחצי שנה ומנסה לזרוע כאוס בכל מקום, אך ורק כי זה משתלם לה. על הצביעות של חולדאי אין אפילו מה להתעכב, הוא בשנת בחירות ויעשה מה שצריך בשביל לדבר אל הבייס, גם "לשכוח" שבתל אביב התגאו בעבר באותן תפילות המוניות.
ועוד דבר: זו לא הדתה, זו מסורת. כבר יותר מחצי שנה שאנחנו שומעים על "המחאה החשובה בהיסטוריה של מדינת ישראל". זה קצת מצחיק, כי בדרך כלל הצד של המפגינים האמיצים אוהב להתנשא מול אחרים בידיעת תרבות או היסטוריה. הם שוכחים שההיסטוריה לא מתחילה מאיפה שהם בוחרים. עם כל הכבוד למדינת ישראל וההישגים המדהימים שהגענו אליהם ב-75 שנה, זה פיפס לעומת ההיסטוריה של העם היהודי. הם לא כאלה חשובים, אף אחד מאיתנו לא. בואו ניכנס לפרופורציה. לא שחררתם את כיכר דיזנגוף מידי המופתי ואפשר לשחרר את הפוזה של צ'ה גווארה, בסך הכל יצאתם אנשים מאוד קטנים ומביכים.