גם במלחמה הזאת, שולחן מקבלי ההחלטות ריק מנשים. קבינט המלחמה – ריק, הקבינט המצומצם – ריק, הממונה על השבויים והנעדרים – ריק, הממונה על שיקום העורף – ריק. כך גם בעדכונים של דובר צה"ל, ראש המל"ל או ראש רשות החירום הלאומית – הפודיום ריק מנשים.
אבל בשטח בקרבות הגבורה בדרום בשבת השחורה, בקו ההגנה הראשון בלטה המנהיגות, האומץ והמקצועיות של חיילות ומפקדות, שחתרו למגע ולניצחון. בישובים שחוו את האסון, נשים גילו מנהיגות יוצאת דופן, אומץ ותושיה. במערך הסיוע האזרחי העצום שקם כהרף עין, נשים מובילות, יוזמות ומעוררות השראה ותקווה. לצערנו גם בקרב הקורבנות, ההרוגות והחטופות - ייצוגן של הנשים גבוה.
במצב אליו נקלענו, העורף והחזית אוחזים זה בזה. נשים מהוות גם את הבסיס עליו נשען העורף - בבתי החולים, בבתי הספר ובגנים, בשירותים הפסיכולוגים ובמערך התמיכה הסוציאלי. נשים רבות צריכות להמשיך לשמר את הרציפות התפקודית של העורף במקביל לתפקוד בבית עם הילדים כשבני זוגן נקראו לצו 8 ונעדרים מהבית, בהעדר תפקוד סדור של המסגרות החינוכיות.
מלחמות נוטות לטשטש הבחנות - גם את אלה המגדריות, אבל גם לחדד פערים: היעדרן של נשים משולחנות מקבלי ההחלטות זועק לשמיים. יש אבות רבים לכישלון המר, אחד מהם הוא ללא ספק - קבלת ההחלטות הבלעדית ע"י האבות עצמם.
מנהיגות נשית הייתה שוברת את החשיבה הקבוצתית העדרית, מנהיגות נשית הייתה נחלצת להושטת יד מהירה לעורף ולניצולים במקום נאומי מלחמה ריקים ויהירים, מנהיגות נשית הייתה מקדמת פתרונות מנהיגות של אחדות ודיאלוג במקום הקצנה והתבצרות. הדיון על החזרת החטופות והחטופים, בוודאי הפעוטות, הנשים והקשישים היה מאוזן יותר ומתקבל נכון יותר ציבורית אם היו גם נשים בשולחן הדיונים.
לצערי, הרעיונות האלה אינם חדשים. לאחר מגפת הקורונה עמדתי בראש צוות שהוקם על ידי ראש המל"ל להטמעת חשיבה מגדרית במצבי חירום, בממשלת בנימין נתניהו ה-35. הצוות שכלל אנשי מפתח מכלל האוכלוסיות, נשים וגברים, הפך כל אבן כדי להציג בפני הממשלה תמונה מלאה ומפורטת של הפעולות שיש לנקוט כדי להכיל ולהתייחס לכל מגוון הצרכים הלאומי. הדו"ח הוגש ב-יוני 2022 ואושר ע"י ממשלת לפיד בספטמבר 2022 (החלטת ממשלה 1845 מספטמבר 2022). כמו עוד הרבה החלטות ממשלה, ולמרות שליישום ההחלטה אין משמעויות כלכליות, ההמלצות לא יושמו.
בהסתמך על המחקר האקדמי בתחום, הוועדה הפנתה את תשומת הלב לכך שנשים פגיעות יותר במצבי חירום ושפגיעות זאת מתעצמת בהצטלבות מיקומי שוליים: נשים נפגעות כלכלית יותר מגברים, האלימות כלפיהן בתוך המשפחה גוברת, לאור ריבוי הלחצים והעומס – הן סובלות מתחושת מצוקה, חרדה ולחץ יותר מגברים. לצד זאת, לנשים יש וצריך להיות מקום ייחודי וקריטי במצבי חירום בשמירה על החוסן החברתי. בתקופת חירום מצופה מנשים להמשיך ולתפקד כבימי שגרה, תוך דאגה למשפחה ולפרנסה, אך ללא מתן תמיכה חיצונית מספקת באופן הנדרש להן.
מהשיח שהועדה קיימה עם בעלי התפקידים הבכירים בישראל בתחומי הביטחון והחוץ עולה כי במדינת ישראל אין חשיבה, מודעות והסתכלות מגדרית בתהליכי קבלת החלטות בחירום. הנושא לא מטופל בעיקר משום שעד כה לא יוחסה לו חשיבות.
לא מאוחר לתקן. הפגיעה הקשה והבלתי נתפסת בעורף והעובדה שצפויים לנו עוד ימים ארוכים של מלחמה, דורשים היערכות מקיפה וטובה יותר בנוגע למינוי האנשים - גברים ונשים - אשר יצטרכו להמשיך להוביל אותנו במהלך המלחמה ואל עבר השיקום מהטראומה הלאומית אותה חווינו.
ההחלטות על שגרת החיים בעורף צריכות להתקבל תוך חשיבה על ניהול שגרת החיים בזמן הקרוב. קבלת ההחלטות חייבת לקחת בחשבון ריבוי של נקודות מבט ובפרט נקודת המבט הנשית. מאפודים קרמיים שמתאימים לחיילות ואספקת ציוד היגייני ללוחמות, ועד התייחסות לאתגר הכפול של נשים עובדות שנשארו בעורף ללא בן הזוג שגויס למילואים או הנטל הנופל על נשים שסועדות, לרוב לבדן, בני משפחה חולים, מבוגרים או בעלי מוגבלויות.
במקביל, חייבים להיערך גם לתהליך שיקום הדרום שיושלם לאחר המלחמה. מהלך שיקום עוטף ישראל (אולי אף ראוי שיקרא הקמה מחדש) יהיה מורכב ורב ממדי באופן והיקף חסר תקדים. לתכנית כזו ידרשו היבטים פיזיים לצד היבטים מערכתיים, מורכבים מאוד ורגישים. הנושאים המורכבים ביותר הם אלה הקשורים בטיפול באנשים, ובכלל זה החזרת האמון בהנהגת המדינה. מהלך כזה חייב להיעשות באמצעות מנהלת רצינית ומקצועית, עם אנשי מקצוע מובילים בתחומם ובעיקר – כאלה שרואים את כולם. אני בטוחה שבצו השעה ראוי ונכון לקדם צוות אשר יהיה אחראי לסוגיית השיקום – וחיוני שצוות זה יכלול גם ייצוג מגוון ובוודאי ייצוג של מחצית מהאוכלוסייה. היום, יותר מתמיד – אני בטוחה שתהיה הירתמות של נשים מובילות עם ניסיון משמעותי בתחום ומדינת ישראל תזכה בשיקום נכון וראוי.
הכותבת היא מנכ״לית האוניברסיטה הפתוחה, אל״מ מיל באגף המודיעין ובכירה לשעבר במטה הסייבר הלאומי. עמדה בראש ועדה שמינה ראש מלל לשילוב נשים בעמדות וצוותים בעת משבר ומלחמה.