בסרטים הלידות הן אירוע דרמטי ומתוסרט היטב. הגיבורה עומדת באמצע רחוב ניו-יורקי, או מרצה מול כיתה, ופתאום – בום! נשמע קול נפץ אדיר, ומפל של מים צלולים גועש ונקווה בשלולית עצומה לרגליה (החטובות ונטולות הבצקת, ברור).
המים תמיד צלולים, השטף תמיד ברור – הגיבורה שלנו אף פעם לא חושבת שאולי זו סתם הפרשה, או טפטוף מביך של פיפי. וכמובן שמרגע ירידת המים מתחילים מיד צירים חזקים ואפקטיביים, ותוך שנייה היא כבר טסה לבית החולים, ויולדת תינוק בן חודשיים, נקי ומסורק, בשתיים-שלוש לחיצות.
איך יודעים שאכן מדובר בירידת מים? מרחרחים
במציאות, כמובן, הדברים טיפה שונים. אז איך תדעי למה לצפות? כמה עובדות חשובות על ירידת מים.
1. לא כל הלידות מתחילות בירידת מים. למעשה, רובן מתחילות דווקא בצירים. בפועל, בין 10 ל-15 אחוז מהלידות מתחילות בירידת מים ללא צירים מורגשים לפניה.
2. וגם אז, הם לא תמיד יורדים ב"בום". האופי של ירידת המים תלוי במיקום שבו פקעו הקרומים. אם הפקיעה הייתה נמוכה, קרוב לפתח צוואר הרחם, ונוצר קרע רציני, המים יירדו בשטף. אם הפקיעה גבוהה, המים יירדו בטפטוף, שאפשר בקלות לבלבל עם הפרשות מהנרתיק (לא דבר נדיר בסוף ההריון), או דליפת שתן (כנ"ל).
3. אז איך יודעים שמדובר במי שפיר? מרחרחים. הדעה הרווחת היא שלמי שפיר יש ריח שמזכיר ריח של זרע. אם את לא בטוחה, את יכולה לשים את התחתונים בשקית אטומה, ולהריח אחרי שעה בערך – הריח יהיה מרוכז יותר, ויהיה לך קל יותר להחליט. ישנן גם ערכות ביתיות לזיהוי דליפת מי שפיר, כמו "מי טסט", שיכולות לגלות לך האם זה אכן הדבר האמיתי.
4. ירידת מים לא אומרת שהתינוק עוד שנייה כאן. מעל 80 מהנשים מפתחות צירים ונכנסות ללידה פעילה בתוך 24 שעות מרגע ירידת המים. עם זאת, כאשר ירידת המים מתרחשת לפני הזמן, אפשר למשוך אפילו כמה שבועות בין ירידת המים ללידה, בטיפול מתאים.
5. המים יכולים להיות צלולים. במקרה כזה, כאשר תגיעי לבית החולים, יימנעו מלבדוק אותך מחשש להחדרת זיהום, יעקבו אחר סימנים להתפתחות זיהום (כמו עליית חום) וימתינו להתפתחות ספונטנית של צירים. אחרי מספר שעות (שמשתנה מבית חולים אחד למישנהו), יתחילו בטיפול אנטיביוטי, וכן ישקלו מתן זירוז, כדי לסייע לגוף ליצור צירים.
6. או מקוניאליים. במקרה של מים מקוניאליים (מים שנמהלה בהם צואה של העובר), ההשגחה תהיה קפדנית יותר, מחשש שהעובר במצוקה. כאשר העובר חווה מצוקה, הגוף שלו מפנה את הדם לאיברים החיוניים, ומכווץ איברים חיוניים פחות, כמו המעיים. לכן, מים מקוניאליים עלולים להעיד על עובר שחָוָה או חוֶֹה קושי כלשהו.
7. יש מקרים, שירידת מים עלולה להיות מסוכנת. הסיכון המרכזי הוא חשד לזיהום. ברגע שהתרחשה ירידת מים, הרחם כבר אינו סגור לחלוטין, ועלול להזדהם. סיכון נוסף, ונדיר הרבה יותר, הוא צניחה של חבל הטבור. הצניחה, שמתרחשת בעיקר כאשר המים יורדים בבת אחת, עלולה להפעיל לחץ על חבל הטבור ולמנוע מהעובר לקבל חמצן. לכן, אם את מרגישה משהו בנרתיק, עלייך לכרוע בתנוחת מוסלמי מתפלל (כשהאגן גבוה משאר הגוף), ולהזמין אמבולנס שיפנה אותך לבית החולים.
8. המים ירדו? תשכחי מסקס. אחרי ירידת המים מותר לך כמובן להתקלח לפני היציאה לבית החולים, אבל יש להימנע מאמבטיות, וכן משהייה בים או בבריכה. כמו כן, בניגוד לעצות הסבתא לבדוק האם מדובר בשתן או מי שפיר באמצעות החדרת טמפון, אין להכניס כל עצם לנרתיק – ובכלל זה, אין לקיים יחסי מין.
סייע בהכנת המדריך: ד"ר איתן פאר, רופא בכיר בחטיבת נשים ויולדות בבית החולים רמב"ם
מה אתם בכלל יודעים על מי שפיר? תתפלאו
עוד ב9 חודשים
>> תמונות הנקה מרהיבות
>> סיפור לידה מטורף: בדרך לבית החולים, עושים תאונת דרכים
>> מתי מתחילים להרגיש תנועות עובר?