בשבוע שעבר הייתה סנדרה בבית החולים, בשבוע ה-24 להיריון עם עובר שכבר לא יזכה לגדול. היא עמדה לקראת לידה שקטה. בעוד כמה שעות, היא תביא לעולם תינוק מת. מפוחדת ועצובה, היא חיפשה מישהי שעברה אסון דומה. למזלה, היא הגיעה לננה.
ננה, שגם היא איבדה עובר בשבוע ה-24, הקימה עמוד פייסבוק לזכרו של ג'ייקוב (השם שנתנה לבנה), שם הזמינה את מי שזקוקה לה לפנות אליה כדי לקבל תמיכה. "הייתי בבית בערב, ופתאום קפצה לי הודעה במסנג'ר של פייסבוק", אמרה ננה לאתר "מאמאמיה". "דיברנו קצת, ודי מהר היה לי ברור מאוד שלמרות שהיא זרה גמורה, אני חייבת להיות שם איתה".
(בתמונה: סנדרה ובן זוגה עם בנם שנולד בלידה שקטה)
למרבה המזל, השתיים גרות קרוב (לא עניין של מה בכך במונחים אוסטרליים), ותוך חצי שעה היא התייצבה בחדר הלידה שבו עברה סנדרה את התהליך הנורא. היא נשארה איתה לכל אורך הלידה העצובה, כמעט 48 שעות רצופות. "זכיתי להכיר אנשים מדהימים", הוסיפה ננה. "סנדרה, בעלה מייקל, הבת שלהם סקרלט והתינוק וינסנט, שעכשיו הוא מלאך".
הניסיון האישי של ננה עזר לה לעזור לסנדרה. "אני חושבת שעצם העובדה שהייתה איתה מישהי שהבינה בדיוק מה היא עוברת עזרה לה", הסבירה ננה. "ואני ידעתי בדיוק מה להגיד ומה לעשות ומה היא צריכה ממני. זה לא היה פשוט כמו שזה נשמע, אני מודה שרעדתי מפחד שלא אדע מה לעשות - אחרי הכל, אין לי שום הכשרה, פרט לניסיון החיים העגום שלי. פחדתי גם שלהיות שם יעלה אצלי זכרונות קשים שכבר החלמתי מהם".
עם זאת, העצה הטובה ביותר שננה נתנה לסנדרה, לדעתה, הוא לאסוף כמה שיותר זכרונות מהסיטואציה הקשה. "אמרתי לה: 'כל פיסת זיכרון שתהיה לך ממנו תעזור לך לעבור את הימים הקשים שעוד יבואו', וידעתי טוב מאוד שהם יבואו".
(בתמונה: ננה, מתוך עמוד הפייסבוק עם ג'ייקוב המנוח)
"אני מודה לה על האפשרות לחוות לידה של מלאך מפוזיציה אחרת, ועל ההרגשה שיש משמעות ותוחלת לסבל שעברתי", סיכמה ננה. "הבנים שלנו אולי לא חיים, אבל הם הביאו לנו עצב, צחוק, משמעות - וחברות".
>> 18 שעות בחדר מספר 6: עינת נתן משתפת בלידה השקטה של התאומים שלה