"אני רק שמחה שהסיפור שלנו לא מת עם הבת שלנו, ושמשהו טוב יכול אולי לצאת מזה", אמרה לינדזי פרדיסו, צלמת שחיה עם בעלה, מט, בעיר בווירג'יניה, בפוסט שפרסמה בפייסבוק והפך ויראלי. לינדזי עברה הפלה בשבוע מאוחר יחסית, 23, וכתבה פוסט ארוך ועצוב המגולל את סיפורה, בתקווה שיגיע לכמה שיותר אנשים. הפוסט אכן הפך לוויראלי, ובעולם שבו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתנגד להפלות ומאיים למנוע מנשים את הזכות הבסיסית על גופן - סיפורה של לינדזי מקבל משנה תוקף. "כשדונלד טראמפ אמר על נשים שהן מפילות תינוקות בני תשעה חודשים מהבטן שלהן, נכנסתי להתקף פאניקה ולא הצלחתי להפסיק לבכות. אז הייתי חייבת לחלוק את הסיפור שלי", סיפרה מאוחר יותר פרדיסו לאתר באזפיד.
לפני כשנה פרדיסו הייתה 18 שבועות בהריון עם בתה, אומרה, כשהרופאים גילו משהו על צוואר שלה במהלך אולטרסאונד שגרתי. זה נראה כמו בועה, והרופאים האמינו שמדובר בסרטן נדיר בשם טרטומה. "הרופא אמר לנו שכדאי לנו לעשות הפסקת הריון בגלל שהמוות שלה היה בלתי נמנע", שחזרה לינדזי, "אבל לא רצינו שהתינוקת שלנו תמות, רצינו לתת לה סיכוי להילחם, רצינו אותה לא משנה מה". התוכנית הייתה להמתין עד שבוע 27 וליילד את אומרה בניתוח קיסרי שנראה exit procedure, ניתוח קיסרי מורכב ומסוכן יותר שעלול להביא לכך שלינדזי לא תוכל יותר להיכנס להריון לעולם. הצורך בניתוח המורכב נבע מכך שהגידול היה כל כך גדול, שהראש של אומרה לא היה יכול לצאת בלידה וגינלית רגילה.
הרופאים תכננו לנתח את אומרה מיד אחרי, אבל התכניות השתנו כששלושה שבועות לאחר מכן לינדזי עברה MRI שגילה את הנורא מכל: הגידול שילש את גודלו, והתפשט לחזה, לראש, לריאות ולעיניים של אומרה. ניתוח לא היה יותר אופציה. "עדיין לא איבדנו תקווה", סיפרה לינדזי, "שמענו על מקרה של ילדה כמו אומרה, ששרדה איכשהו, ובילתה שנה בטיפול נמרץ ולאחר מכן חיה חיים יחסית נורמליים". אבל המצב של אומרה היה הרבה יותר גרוע, והסרטן פשט לה למוח וגדל באגרסיביות מבהילה.
הרופאים היו בטוחים שהגידול יהרוג את אומרה ברחם לפני שבוע 27, מה שהיה מחייב ניתוח קיסרי מורכב שהיה עלול לעלות ללינדזי בפוריות שלה. "הייתי מוכנה לקחת את הסיכון שלא יהיו לי עוד ילדים אם אומרה הייתה יוצאת מזה בסדר", סיפרה לינדזי, "אבל כשידענו שהיא תמות לפני, המחשבה על לאבד את היכולת לעשות עוד ילדים הייתה יותר מדי בשבילנו". זה היה השלב שבו היא ובעלה החליטו לעשות הפלה יזומה, כשהיא בשבוע 23, בעזרת זריקה – פרוצדורה שבמסגרתה מזריקים לעובר זריקה שהורגת אותו, ולאחר מכן מיילדים אותו. "היה לנו מזל שהתאפשר לנו לעשות את ההפלה היזומה הזו, כי בחלקים גדולים בווירג'יניה יש הגבלה על הפלות משבוע מסוים. אחרי הזריקה הייתי בלידה במשך 40 שעות, וזה היה כל כך כואב ומתיש. אבל כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה שאני רוצה ללדת את אומרה כדי שאוכל להיפרד ממנה". אחרי שאומרה נולדה אפשר היה לראות כמה מסיבי היה הגידול שלה. לא היה לה סיכוי. היא נקברה ובני הזוג ערכו טקס קטן לזכרה.
על פי החוק בווירג'יניה הפלה היא חוקית רק בטרימסטר הראשון, בשני היא חוקית אך ורק בבתי חולים בעלי רישיון לכך, והיא לא חוקית בטרימסטר השלישי, למעט בכמה נסיבות שבהן ההריון עלול להסתיים במוות של האם או במצב גופני או נפשי קשה. "אם היה איסור גורף על הפלות, הייתי נאלצת לשאת אותה מתה בגופי, ולהסתכן בכך שלא יהיו לי ילדים לעולם", מספרת לינדזי. מאז המקרה היא הצטרפה לקבוצת תמיכה של אמהות שחוו סיום של הריון בשלב מאוחר, וכן לעמותה שעושה לובינג עבור זכותן של נשים לבחור בהפלה. "הדרך הכי טובה להשפיע על החקיקה היא על ידי זה שנספר את הסיפורים האישיים שלנו על איך החקיקה הזאת הייתה יכולה להשפיע לנו על החיים", אמרה לינדזי. הלוואי רק שמישהו שם בבית הלבן יקשיב.