אישה מסתכלת על כוס יין2 (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אולי כדאי לחכות עם הכוסית | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

בניגוד לעישון, שנתפס כמזיק בכל מינון בהריון, אלכוהול נחשב לאיסור גמיש. הריונית שתלגום קצת יין באירוע משפחתי, בירה אחת בחוף או כמה שלוקים מקוקטייל אהוב לא תזעזע אף אחד.

אך עתה מגלה מחקר חדש: שתיית אלכוהול בהריון בהחלט יכולה לפגוע בעובר, ובחלון זמן אחד במיוחד.

"בחצי השני של השליש הראשון הנזק חמור במיוחד"

למחקר, שנערך באוניברסיטת קליפורניה שבסן-דייגו, היו שתי מסקנות מרכזיות. הראשונה היא כי אין "כמות בטוחה" של שתייה, מכיוון שכל אישה מגיבה אחרת לכמות זהה של אלכוהול. השנייה: השתייה עלולה להזיק לעובר לכל אורך ההריון, אולם בחלון זמן ספציפי – החצי השני של השליש הראשון – הנזק חמור במיוחד.

"העובדה שלא מצאנו 'כמות בטוחה', שמתחתיה אפשר לומר בביטחון מלא כי האלכוהול לא מזיק לעובר, מטרידה מאוד", אומרת כריסטינה צ'יימברס, ממובילות המחקר. "יש אמנם ילדים של אמהות ששתו בקביעות כמויות גדולות במהלך ההריון שלא יפתחו אף הפרעה, אבל זה רק אומר שאנחנו לא מבינים את המנגנון ההרסני של השתייה והעובר – ולכן לא יכולים לקבוע איזו כמות נחשבת סבירה".

במחקר השתתפו 992 נשים, שנשאלו מדי טרימסטר על הרגלי השתייה שלהן. הנשים התבקשו לציין מה שתו, את הכמות המדוייקת ובאיזה תאריך, כדי שאפשר יהיה לדעת באיזה שלב בהריון היו כששתו. לאחר הלידה המשיכו החוקרים לעקוב אחרי התפתחות התינוקות של הנבדקות, ורופא המתמחה במומים מולדים בדק את התינוקות בדיקה מקיפה. לאחר ניתוח הנתונים, גילו החוקרים טווח זמנים ספציפי – ליתר דיוק, בין היום ה-43 ליום ה-84 לאחר ההפריה – שבו הסבה השתייה את הנזק הכבד ביותר.

אם לכמת במספרים את הנזק, הרי שכל יחידת משקה בימים הקריטיים העלתה את הסיכון לעיוות בשפה העליונה ב-25%, את הסיכון לראש קטן במיוחד ב-12%, וב-18% את הסיכון לתינוק קצר במיוחד בלידה. ואולם, הנזקים החיצוניים הם החלק הנעים יותר של התסמונת.

הסיבה: התפתחות תאי המוח של העובר בזמן הזה

"סוף השליש הראשון הוא השלב הקריטי של התפתחות המוח, ועיקר הסיבוכים של תסמונת האלכוהול העוברית הוא כתוצאה מפגיעות בו", אומר ד"ר זהר נחום, מנהל מחלקת האם והעובר במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית.

 "בנוסף לבעיות כמו מומים בפנים, בשלד ובכליות, תינוקות שאמותיהם שתו במהלך ההריון נולדים קטנים יותר מתינוקות אחרים, והפגיעה המוחית מתבטאת גם בהפרעות התנהגות ואיי.קיו נמוך. מה שבאמת נורא הוא שהיא ניתנת למניעה בקלות רבה – לא צריך בדיקות גנטיות או משהו מסובך, פשוט לא לשתות במשך תשעה חודשים".

למרות שהנושא לא מדובר, הבעיה קיימת גם בישראל, ובאחוזים לא מבוטלים. נטע ויס, סטודנטית לרפואה, עסקה בנושא בעבודת הגמר שכתבה בהנחיית ד"ר יהודה סנצקי, סגן מנהל המכון להתפתחות הילד בביה"ח שניידר.

"הנושא שלנו היה 'מודעות של נשים בישראל לסכנות שתיית האלכוהול במהלך ההריון', ובדקנו מה הן יודעות ואיזה מידע קיבלו מהרופא ובטיפת חלב", אומרת נטע. "מה שהפתיע אותנו במיוחד היה לא אחוזי השתייה, אלא העובדה ש-75% מ-4,000 הנשים שתשאלנו לא קיבלו שום הדרכה בנושא. 14% מהנשים הצהירו ששתו אלכוהול בהריון. בקרב הנשים היהודיות, המספר עלה ל-17% אחוז. 25% הצהירו שהן מכירות אישית מישהי ששתתה – מה שמוכיח שבהחלט יש צורך לדבר ולהסביר לנשים את הסכנות, ולא להתעלם מהנושא".

ומטופלות פוריות, לעומת זאת, לא מפסיקות לשתות

לכל החדשות והמחקרים במדור