כל הורה לפג יכול לספר שאחד הרגעים הקשים במסע הכומתה הזה הוא הרגע שבו האם משתחררת מבית החולים, והתינוק הקטנטן נשאר בפגייה. מכאן מתחיל מירוץ מטורף, בנסיון לבלות איתו כמה שיותר – מעין עולם מראות עגום של חופשת הלידה ה"קלאסית".
לאט לאט החיים נכנסים למסלול של בית-פגייה-בית, בלי הרבה דברים מסביב, אבל מה קורה כשיש אחים גדולים בבית, שגם צריכים את ההורים? או כאשר אחד ההורים (בדרך כלל האב, למה להתחסד) צריך לחזור לעבודה, ומסיים רק בערב, כשהפג כבר ישן? יוזמה חדשה בקליפורניה מנסה להקל על ההורים, באמצעות מצלמות-רשת, שמביאות את הפגייה למחשב או לסלולרי של ההורים העסוקים.
ההורים מקבלים שם וססמה ומתחברים למצלמה מעל מיטת התינוק
בית החולים סנט ג'וד בפלרטון, קליפורניה, רכש 14 מצלמות אינטרנט, ומיקם כל אחת מהן מעל אחד האינקובטורים בפגייה של בית החולים. הורים שתינוקם מאושפז במחלקה מקבלים שם משתמש וססמה, ויכולים להתחבר למצלמה שמוצבת מעל מיטתו של התינוק שלהם בכל רגע נתון, מהמחשב האישי או מהסמארטפון שלהם. ההורים רשאים למסור את הססמה גם לסבים, דודים וחברים קרובים, שרוצים לחזות בפלא אך מתגוררים רחוק – ובכך גם להפחית את הסיכון שיוכנס זיהום לפגייה, ככל הנראה החשש הגדול ביותר של ההורים ושל הצוות.
נסיונות דומים נעשו בעבר בבתי חולים ספורים בארה"ב ובבריטניה, בעיקר עבור אמהות שאושפזו בעצמן ולא יכלו להגיע לתינוק, אולם התכנית הנוכחית היא המקיפה והרציפה ביותר.
המצלמות פועלות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ומכובות רק בזמן טיפולים רפואיים שעובר הפג. "לפעמים אני מתעוררת מודאגת באמצע הלילה, מדליקה את המחשב ומסתכלת קצת על הבן שלי. זה נותן תחושת הקלה עצומה, לראות שהכל בסדר", אומרת קרול קאנג, שבנה, ששוקל קצת פחות מק"ג, מאושפז בפגייה המצולמת. "גם בעלי, שנאלץ כבר לחזור לעבוד במשרה מלאה, יכול להרגיש חלק מהתהליך, וזה חשוב לשנינו מאוד".
העלות של המצלמות והפעלתן נאמדת בכ-3,700 ש"ח לכל מצלמה עד עתה, אולם ד"ר דייויד היקס, אחד הרופאים בפגייה, סבור שמדובר בהשקעה משתלמת: "המצלמות מאפשרות להורים לשמור על קשר בלתי אמצעי עם התינוקות המאושפזים, גם כאשר מציאות חייהם מאלצת אותם לוותר על הביקור היומי לטובת עניינים אחרים".
בפגיות בארץ: "נאבקים על הדברים הבסיסיים"
בישראל, מטבע הדברים, לא מתוכנן פיילוט כזה בקרוב. כפי שדווח לא פעם בעבר, מצבן של הפגיות בארץ בכי רע , בשל היעדר כוח אדם ותקציבים מתאימים, כך ש"פינוקים" כמו מצלמות רשת נראים כמו חלום רחוק או פנטזיה פרועה.
"זה נושא שנוי במחלוקת", אומר ד"ר דני ויצמן, נהל יחידת ילודים במחלקת פגים במרכז הרפואי כרמל מקבוצת הכללית. "מצד אחד, מאוד נוח להורים לראות את התינוק, אבל מצד שני הם עלולים להילחץ לחינם, אם הם נחשפים לפעולה רפואית שגרתית שמבוצעת בפג מבלי לקבל הסבר קודם. בנוסף, המצלמות עלולות לפגוע בפרטיות של הורים ופגים אחרים, ויש גם היבט משפטי, שיכול לגרור התנגדויות של הצוות, ולא בלי מידה מסויימת של צדק".
ד"ר ויצמן מוסיף, כי אם היה ניתן תקציב לדברים כאלה, המצב היה מצוין, "אבל מכיוון שאנחנו נאבקים עבור דברים בסיסיים בהרבה, זה תרגיל מחשבתי ותו לא". ד"ר ויצמן מציין גם את חשיבותו של המגע הפיזי בין ההורים לפג, שהוכח במחקרים רבים ואומר כי "אם המצלמות באות על חשבון מגע פיזי עם הילד, כמובן שמדובר ברעיון רע מאוד".