בדרך כלל, נהוג להאשים את הישראלים בגישה חופשית מדי בנוגע למידע אישי של אחרים. במילים אחרות, ישראלים לא יהססו לשאול האם אתה מאמין באלוהים, כמה אתה מרוויח ואיך היחסים עם חמותך. "בחו"ל", נאנח כל ישראלי שזה עתה חזר מנופשון סוף שבוע, "בחו"ל מכבדים את הפרטיות של כל אחד, לא נכנסים לו לתחתונים".
ועדיין, כנראה שבטן הריונית משבשת את שיקול דעתם של הנאורים והמנומסים שבגויים, ושד חשוף שמניק תינוק מערער שוכני הגולה.
לא מעט בלוגריות מתרעמות על הערות מעליבות שספגו כשהניקו בפומבי, בחרו בלידה שונה מהסטנדרטית או העזו לישון עם ילדן בלינה משותפת. אשלי וויקס קארט, בלוגרית בת 29 ואם לשתי בנות, כבר התרגלה להכל. הכל – חוץ מהשאלות המרגיזות על האפידורל. בפוסט זועם בבלוג שלה היא דורשת: תפסיקו להיכנס לי לעמוד השדרה, לקחת אפידורל או לא זו החלטה הרבה יותר מורכבת ממה שאפשר לדבר עליו בשיחת מסדרון. ההתמודדות שלי עם הכאבים היא ענייני הפרטי.
"השאלה הזו מחלישה אותי"
"כשאני בהריון, אני כבר רגילה להרגיש פתאום יד חופנת לי את הבטן, לרוב בליווי השאלה 'אז זה בן או בת הפעם?'. גם למבטים המאשימים על כל מה שאני אוכלת (או לא אוכלת) כבר התרגלתי. אבל בבקשה, לא משנה מה קורה – אל תשאלו אותי אם אני מתכוונת לקחת אפידורל.
מי ששואל את השאלה הזו – ולא משנה אם זה זר מוחלט, חברה ותיקה או איש רופא מעקב ההריון שלי - מניח שיש לי יכולת לחזות עתידות, ולדעת האם אצליח להתמודד עם הכאב בלידה עוד לפני שהיא התחילה. מן הסתם, אין לי יכולות כאלו – אז איך מישהו מעז לצפות ממני לענות על שאלה כזו עוד לפני שמגיע רגע ההכרעה בפועל?"
"אחרי שני הריונות ושתי לידות, למדתי שלא צריך לפחד מהכאב שבלידה. הוא לא קשור לחולי, אלא הוא כאב שבא למטרה טובה. ועדיין, לידה היא חוויה שונה עבור כל אישה, ויותר מכך: אותה אישה יכולה לחוות חוויות שונות לחלוטין בכל אחת מהלידות שלה. יש לידות שכואבות יותר, וכאלו שדורשות יותר התערבויות. יש לידות שקורות מעצמן, והכאב שבהן נסבל ואפילו חיובי".
"לי היה מזל שהלידה השנייה שלי הייתה קלה וטובה הרבה יותר מהראשונה, אבל מה שהכי חשוב הייתה העובדה שלא נתתי לאף אחד דין וחשבון על ההחלטות שלי – לא לפני הלידה, לא בזמן שילדתי ולא אחריה. הגוף הנשי חזק ומלא עוצמה הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין, ולשאלות המחלישות האלה, שמתערבות בהחלטה הכל כך אישית של האישה לגבי הכאב וההתמודדות שלה ושל הגוף שלה, פשוט אין מקום – במיוחד כאשר ברור שלשואל יש אג'נדה.
היחידה שיכולה לעזור לך להחליט – וגם אז, רק בלידה עצמה, ולא רגע לפני כן – היא דולה. מישהי אובייקטיבית ומנוסה, שתפרוס בפנייך את השיקולים לכאן לכאן, תשרטט איתך תרשימי זרימה דמיוניים ותכוון אותך להחלטה שהכי טובה בשבילך – מבלי להחליט במקומך. אף אדם אחר בחדר: רופא, מיילדת, בעלך או אמא שלך – לא יקבל החלטה אובייקטיבית ומושכלת כמוך, אחרי שהתייעצת איתה.
אז לכל הריונית שנתקלת בשאלה המעצבנת הזו על האפידורל, אני יכולה להציע תשובה אחת מנצחת. "אני לא יודעת - אני עדיין לא יולדת". זו התגובה הכי כנה – והכי נכונה – שתוכלי לענות".