החלב ששווה זהב. הקשר המיוחד שאין לו תחליף. הנוחות, הבריאות, החברה – יש את כל הסיבות בעולם (ועוד כמה) להניק כמה שיותר. אבל גם מניקות אדוקות מודות שלפעמים זה לא הדבר הכי כיפי בעולם.
נכון, אף אחת לא צריכה להניק בכפייה, ואם ההנקה מסבה לך סבל באופן קובע כנראה שמשהו שם לא עובד וכדאי שתקבלי עזרה, אבל יש גם באסות קטנות, חולפות ולא קבועות, שקצת מעיבות על היופי חי הזה. מה למשל? טוב ששאלת.
תובנה כואבת: לתינוק שלך יש שיניים
1. החשיפה. זה לא שאי אפשר להניק בצניעות. אפשר. אבל תמיד ברגע הכי פחות מתאים התינוק שלך יכריז על הרמת מסך, יסיט את הכיסוי בדרמטיות ויגרום לך לחשוף איברים מוצנעים שלא בדיוק בא לך לחלוק עם כל מי שיש לו עיניים.
2. הספקות. אכל מספיק? רגע, אבל מאיזה צד הנקתי פעם שעברה? שתיתי מספיק היום? כשאת מניקה, אין לך את השקט הנפשי שיש למבקבקת, שרואה, צבעוני על גבי שקוף, בדיוק כמה הילד שלה אכל. עם הזמן צוברים ביטחון, אבל כל מחלה או יום קשה מיד מחזירים את מצעד הסרטים לראש, ואת בטוחה שאמא טליבאן היא מאמא תרזה לידך.
3. הביסים. עוד לפני השיניים, יש כאבי בקיעת שיניים. וכחלק מהקשר הבלתי מתפשר בינך לבין התינוק, הוא רוצה לחלוק את הכאב איתך. איך? פשוט מאוד, בעזרת הנשכן האנושי, שפעם היה הפטמה שלך. חיכוך לסתות נמרץ, כשהפטמה שלך בתווך, יכול לגרום לך להעריך מחדש את המושג "שיני חלב".
4. זה לוקח המון זמן. לפחות בהתחלה. ועם כל הסבלנות, יש עוד דברים שהיית רוצה לעשות חוץ מלשבת בחזה חשוף. החדשות הטובות: ההנקות מתקצרות ככל שהתינוק גדל. החדשות העוד יותר טובות: עוד לפני שהן מתקצרות, את תלמדי לעשות כמעט כל דבר בעולם בזמן ההנקה. כן, כולל לשבת בשירותים.
5. את צריכה להיות מאוד זהירה עם התפריט שלך. את יכולה לקרוא מאה מחקרים על זה שכרוב לא באמת עושה גזים, ושקפאין לא גורם לתינוק להיות עצבני. ברגע האמת, כשהתינוק שלך יתפתל מגזים, את תקללי את הרגע שדחפת כרוב חמוץ לפלאפל שלך, ותישבעי לחזור לחיות על פריכיות ומים. וזה מבאס כל אחת, על אחת כמה וכמה אחת שמניקה.
אופס, שוב טפטפת בעבודה?
6. אין לך מחליפים. גם אם הגעתם לגיל שאפשר להתחיל (לשאוב), עדיין את נדרשת לשבת מול מכונה מטופשת שמרוקנת לך את הציצים לאט אבל בטוח. אז אולי תוכלי לישון אחר כך ולבקש ממישהו לתת לו בקבוק, אבל עם כל כך הרבה הכנות, שטיפת בקבוק לפני ואחרי וזמן השאיבה, זה פשוט לא תמיד משתלם כל כך.
7. זה נותן פתח להתערבויות. גם לאמהות שנותנות בקבוק מעירים, כמובן, אבל איכשהו הנקה נתפסת בציבור כהזמנה לסימפוזיון, שבמרכזו הרגלי התזונה שלך ושל התינוק. לכל אחד יש טיפ מדהים, אזהרה מצמררת או סתם שאלה חודרנית ומביכה, כי הרי השדיים שלך כבר מזמן לא רק שלך – הם של התינוק, וכפועל יוצא מזה של כל העם היושב בציון.
8. מצפים ממך לעשות את זה כל הזמן. כשאת מניקה, כל אירוע הוא סיבה למסיבה. הילד בוכה? אולי תניקי. מגרגר? סימן ברור שהוא רעב. בוהה בשעמום בחלל? נו, הוא כבר אפאתי מרוב רעב. תשלפי!
9. דליפות. המכה הכי מביכה של המניקות היא דליפות. עיגול חמים, ריחני ורטוב שמתפשט בחזית החולצה, ומזכיר לך ששוב פד הנקה שלך כשל (או נשאר על המשף באמבטיה. טמטמת הנקה, את יודעת). וזה עוד לפני שדיברנו על העיוות הצורני בחזה שיוצר הפד הסורר.
10. המפולת. הפלסטיקאים ויועצות ההנקה טוענים אמנם שלא ההנקה עצמה, אלא ההריון והלידה הם שגורמים לצניחת השדיים. בפועל, את רואה איך המצב מחמיר ככל שאת מניקה, ומתבאסת בשקט. אמנם זה הבל הבלים לעומת בריאותו ואושרו של ילדך, אבל רבאק – למה חייבים לבחור?