כבר במהלך הקיץ העצוב של מבצע "צוק איתן" תהינו האם הלחימה העקובה מדם תניב, כמיטב המסורת, גל לידות מטורף. התשובה, אגב, היא לגמרי כן - בדיוק כמו שקרה אחרי כל מלחמות ישראל (וגם המבצעים שלא הצליחו אמנם להגיע למעמד של מלחמה אמיתית, אבל יצרו ילודה מרשים לא פחות). הסיבה שזה קורה היא פשוטה ואנושית.
"את הבייבי בום שלנו עשינו בעמוד ענן", מספרת לנו תמי כץ, אמא ל-2 מקיבוץ גן שמואל. "זה היה חודש פחות יומיים מהחתונה, ודיברנו על לנסות. בעלי או מי שאז היה החתן הטרי שלי, התחיל לקבל רגליים קרות. בכל זאת התחתנתי עם בחור שצעיר ממני בחמש שנים, וכבר אני רוצה לעשות ילדים. הנושא נשאר באוויר, אלא שאז - משום מקום התותחן שלי קיבל צו שמונה, ונקרא לעזה. הרגשתי שדאגה ממלאת אותי. יש לא מעט סיפורים עצובים על תזמונים גרועים כמו אלה וזה התחיל להטריד ולהדאיג אותי. השעות שלפני ההתייצבות הפכו להיות בעלות משמעות אחרת, אני זוכרת שהסתכלתי עליו מתארגן, והלב שלי לא היה שקט, הרגשתי שאני כאילו מתעדת כל שנייה. תפסנו לנו רגע אינטימי, והרגשתי שזה מציף אותי, אבל הנחתי הכל בצד כי ידעתי שהתזמון הזה חשוב לנו. משם המשכנו לארוחת הערב בחדר אוכל, סידורים אחרונים, הנסיעה לתחנת האיסוף, ההמתנה יחד איתו עד לעליה לאוטובוס – והכול עבר במן שתיקת הסכמה כזו, של פחדים וגעגועים. בנהיגה חזרה הביתה הרגשתי את הביוץ שלי וידעתי שהצלחנו, כמה שבועות אחר כך, קרוב לחנוכה, בדיקה אישרה את הנס שלנו - שגדל להיות בננו הבכור. היום גיא בן שלוש ושמונה חודשים ומאז הצטרף אסף, בן 11 חודשים".
"היצר המיני הוא דחף טבעי של האדם, ומתעורר באופן חד יותר כאשר האדם מתמודד עם סכנת מוות ממשית", מסבירה ענת לוין-יעקבי, מטפלת זוגית ומשפחתית. "באופן הכי פשוט שאפשר, התשובה למוות היא החיים, ולכן היצר המיני של מי שחוזר מהקרב נמצא בנסיקה. במקביל, אלו הנשארות בעורף חשות צורך לפרוק את המתח הרב שהצטבר אצלן מהדאגה לשלומו של בן הזוג ומהמצב הכללי, ולכן נוצרים 'בייבי בומים' אחרי מלחמות או תקופות מורכבות מבחינה בטחונית. בעיניי זו תופעה משמחת ומבורכת מאוד – כולם מעדיפים עומס בחדרי הלידה על פני עומס במחלקות הטראומה, ומגיע למי שעבר דברים קשים וראה מראות מצלקים לחגוג את החיים עם הולדת צאצא משלו".
לדברי לוין-יעקבי, הלחץ והמתח סביב המצב הבטחוני לא פוגעים בזוגיות, אלא להפך: הריחוק והחרדה דווקא מקרבים בין בני הזוג, והגעגוע גורם לשיפור היחסים. "במצבים כאלו יש רצון לפנק ולהביע הערכה לבן הזוג, ומין הוא אחד האופנים החזקים ביותר לעשות זאת. כמובן שהחיילים בסדיר והחיילים במילואים מתייחסים אחרת לנושא המין גם אחרי מערכה צבאית: זה עניין של בגרות, תפיסת משמעות החיים והדימוי הגברי. בעוד שאצל החייל הסדיר המין יכול להגיע ממקום של פורקן או כיף, אצל חייל המילואים זה יכול להיות מתורגם גם למקום של יצירת חיים חדשים כקונטרה לסכנת המוות שהוא חווה או אפילו כזיכרון לחיילים שלא ישובו מהקרב. אין ספק שתחושת הגבריות של הלוחמים השבים מן הקרב היא בשיא וזה בהחלט תורם לחשק מיני מוגבר - כך או כך, כולם מקבלים פרופורציות חדשות על משמעות החיים, שואלים שאלות קיומיות, מבקרים משפחות של פצועים והרוגים ומחפשים דרכים להרגיש טוב יותר הן מבחינה אישית והן מבחינה לאומית אחרי המתח הרב שבו היו שרויים".
אבל מה לגבי ההיבט הנפשי? האם הסטרס העצום בתקופת מלחמה לא פוגע דווקא בפוריות? "מצבי מתח מורידים את פוטנציאל ההתעברות בכמה מישורים, כשהעיקריים שבהם הם המישור ההורמונלי והמישור הפסיכולוגי", אומר ד"ר איליה בר, מנהל המרכז הרפואי לפוריות. "בעוד שאצל נשים התגובה הפיזיולוגית לסטרס היא מיידית, ומתבטאת בעלייה בהורמוני סטרס אשר פוגעים בתהליך ההורמונלי התקין הדרוש ליצירת הריון, אצל גברים נראה ירידה בפוריות רק שלושה חודשים אחרי החשיפה לסטרס, מכיוון שזה משך הזמן שלוקח לגוף לייצר תאי זרע". למעשה, ישנו "חלון הזדמנויות" מצומצם למדי בין החזרה לפעילות הורמונלית תקינה של נשים לבין שיבוש אפשרי בפוריות של גברים. "מי שמעוניין להיכנס להריון מומלץ מאוד שיעשה כל שביכולתו כדי להירגע ולהפחית סטרס, אחרת זה פשוט לא יעבוד", ממליץ בר.
"אין כמו חיים חדשים כדי לרפא פצעים ישנים"
הדולה אורטל בירן גורפינקל ראתה את התוצאות מול העיניים. "במרץ, אפריל ומאי 2015 ליוויתי בערך שמונה זוגות בלידה. מתוכם, 5 בני זוג היו לוחמים בצנחנים. זה אף פעם לא קרה לי לפני, כזה מקבץ מפואר של בני זוג לוחמים. בשיחות עם הזוג, התברר מהר מאוד שכולם, כל הלוחמים ללא יוצא מן הכלל קיבלו צו 8 לצוק איתן - חודשים לפני הגעה ללידה. חלק היו בחזית, חלק תפסו קו במקום הלוחמים שנכנסו פנימה. צחקנו בינינו שאלו בוודאות ילדי בייבי בום.
"אני רואה את התופעה הזו של בייביבום אחרי כל מבצע צבאי. יש משהו בהסתכלות הזו למוות בעיניים שגורמת לטלטלה רגשית ופסיכולוגית שאי אפשר באמת לתפוס. יצירת חיים חדשים זו כנראה הדרך להתמודד עם הטראומה. אין כמו חיים חדשים כדי לרפא פצעים ישנים.
"אחד מהאבות שיתף אותי שהוא נפרד מכמה חברים טובים במבצע צוק ענן. בלידה הוא אמר לי משפט שעד היום מרגש אותי "התינוק הזה שתכף יוולד, הוא ההוכחה שהחיים חזקים מהמוות". אין לי ספק שזו הנקמה שלו למרות שהנקמה הכי מתוקה תהיה אם הוא לא יצטרך לשלוח את הילד הזה לצבא כשיגדל".