חושך. כולם שקטים. רק המסך מהבהב, הג'ל הקר על הבטן, ואת עוצרת את הנשימה. ופתאום, הוא מופיע. התינוק שלך. לפעמים בתור נקודה קטנה, בשלבים מאוחרים יותר כבנאדם קטן שגדל לך בבטן.
הבדיקות הכי מרגשות, הכי מפחידות והכי מעניינות בהריון הן הבדיקות באולטרסאונד, שנעשות כמה פעמים לאורך תשעת חודשי ההריון. מה בודקים שם? ואיך יודעים שזה לא מזיק לעובר? מבדיקת הדופק הראשונה ועד הערכת המשקל האחרונה – הנה כל מה שאת צריכה לדעת על האולטרסאונד.
"טכנאי אולטרסאונד יכול לבצע את רוב הבדיקות"
1. כמה בדיקות אולטרסאונד נחוצות בהריון? "בישראל נהוג לבצע לא מעט בדיקות בהריון", אומרת ד"ר ליאת גינדס, רופאת נשים ומומחית לאולטרסאונד. "בדרך כלל מבצעים בדיקה ראשונה החל משבוע 6 מלא (רצוי בשבוע 7-8), כדי לוודא שההריון בתוך הרחם ושיש לעובר דופק. בנוסף, בודקים אם גיל ההריון מתאים לתאריך הוסת האחרונה, ומוודאים אם יש עובר אחד או יותר. בהמשך מבצעים בדיקת שקיפות ערפית, סקירת מערכות ראשונה ושנייה (ולפעמים גם שלישית), וכן הערכות משקל לקראת סוף ההריון".
2. מה ההבדל בין בדיקה של טכנאי לבדיקה של רופא? "בארץ חלק מבדיקות האולטרסאונד, כמו הערכת משקל, בדיקת דופק ומיקום שק הריון, יכולות להתבצע על ידי טכנאי שעבר הכשרה לכך", אומרת ד"ר גינדס. "בעבר היו עושים גם סקירות אצל טכנאי, כמו שנהוג בארה"ב עד היום: טכנאים עושים סקירות, והרופא עובר על התמונות, ומתערב רק אם יש ממצא חריג".
3. יש נשים שרואים אצלן יותר או פחות טוב באולטרסאונד? "ככל שהעובר יותר רחוק מהמתמר, רואים פחות טוב. לכן, אצל נשים שמנות הראות פחות טובה. גורמים נוספים שיכולים להפריע לבדיקה הם שליה קדמית ותנוחה לא אידאלית של העובר. למשל, אם העובר מניח את הידיים על הפנים, העצמות מטילות צל אקוסטי ומקשות עלינו לראות. רופא מיומן יודע להזיז את העובר, אבל מכיוון שזה לא תמיד מצליח, לפעמים אנחנו צריכים להזמין את האישה לבדיקה חוזרת, בתקווה שהעובר יהיה יותר ממושמע בפעם הבאה".
4. מה ההבדל בין אולטרסאונד וגינאלי ובטני? "לא מדובר בהעדפה אישית של הרופא", מסבירה ד"ר גינדס. "השימוש במתמר וגינאלי או בטני הוא פונקציה של גודל ומיקום העובר. המתמר הוגינלי עובד על רזולוציה גבוהה, אבל החדירות שלו נמוכה. כשהעובר קטן ובתוך האגן הוא קרוב למתמר, ולכן האולטרסאונד ממפה אותו היטב. אחרי שבוע 15 זה כבר לא ממש רלונטי, כי העובר מתרחק מהנרתיק, ולכן עוברים לאולטרסאונד בטני, שעובד אמנם ברזולוציה נמוכה יותר, אבל מסוגל לקלוט את העובר גם דרך הבטן של האמא".
"טווח הטעות קטן"
5. איך יודעים שהאולטרסאונד לא מזיק לעובר? "יש המון עבודות בנושא, שבמקרה הכי גרוע מצאו הבדלי גודל מזעריים בין עוברים שנחשפו לאולטרסאונד בתדירות גבוהה מאוד לכאלה שנחשפו אליו פחות, אבל כמובן שלא משהו משמעותי או מוסכן.
"הבעיה היחידה שעלולה לנובע היא חימום יתר כתוצאה מפעולת המכשיר, אבל כדי לפתור אותה בחלק העליון של המסך יש מדדים פיזיקליים, שמראים לרופא באיזה עוצמות הוא עובד, והמכשירים המודרנים בכלל לא מאפשרים לעבוד מחוץ לטווח הבטוח. הדופלר (מכשיר שמאפשר לעקוב אחרי זרימת הדם ברחם) יותר מחמם, ולכן אנחנו לא משתמשים לפני שבוע 11, ומפעילים אותו רק לזמן קצר".
6. מה רמת הוודאות של הבדיקות? "הרופאים בארץ מאוד מנוסים בבדיקות אולטרסאונד, ואם בוחרים רופא מיומן ומקפידים על ביצוע הבדיקות הנחוצות במועדן, טווח הטעות קטן מאוד. ועדיין, צריך לזכור שיש דברים שלא תמיד רואים. אתה תלוי בתנוחות של העובר, צל ומשתנים נוספים, וגם רופא מנוסה יכול לטעות".
7. איך בוחרים רופא? ואיך יודעים שבחרנו נכון? "תמיד כדאי לחפש המלצות, מחברים או באינטרנט. רופא מנוסה ומומלץ יופיע בחיפושים, יכול להיות שגם יהיו מאמרים שפרסם או מקומות שהוא מלמד בהם שיעזרו לך להחליט. כמו כל רופא, צריך לעבוד עם החושים, לראות שהרופא מתייחס אלייך ולשאלות שלך, ואם את לא מרוצה - ללכת לחוות דעת נוספת".
8. אילו מחלות אפשר לזהות? "האולטרסאונד מזהה מומים מבניים, ולא תפקודיים. אפשר לראות את מבנה המוח, אבל לא איך הוא מתפקד. אפשר לראות את ארובת העין והעדשה, אבל אי אפשר לדעת אם העין תראה. על חלק מהתפקודים אפשר ללמוד באופן עקיף, כמו למשל רגל עם קלאב פוט (נטייה של כפות הרגליים) שתתפקד פחות טוב מרגל רגילה. אפשר גם לזהות סימנים רכים: דברים שהם לא מומים, אלא מרמזים סטטיסטית על בעיה אפשרית, כמו עצם אף חסרה, שני כלי דם טבוריים במקום שלושה ורמזים נוספים, שצריכים לשלוח אותנו להמשך בירור".
9. למה צריך לחכות לסקירה הראשונה כדי לדעת אם יש לי בן או בת? אי אפשר לראות מוקדם יותר? "את המין אפשר לראות משבוע 13 מלא, לפני זה כולם בעצם בנות, לפחות באולטרסאונד. הסיבה היא שאיברי המין של התינוק לא מסיימים להתמיין לאיבר זכרי או נקבי לפני השלב הזה. אפש רלראות מגמה (אצל בן האיבר ייטה כלפי מעלה ואצל בת כלפי מטה), אבל עד שלב מסויים בהתפתחות של איברי המין, קשה מאוד לדעת בוודאות".
10. אם רוצים לחסוך ולעשות רק סקירה אחת פרטית, ואת השנייה בקופה, איך כדאי לחלק את הבדיקות? "הסקירה הכי אינפורמטיבית היא השנייה. העובר מספיק גדול כדי לראות פרטים, ולא גדול מכדי להסתיר כמו בבדיקות המאוחרות יותר. הראשונה חשובה כי היא יכולה לכוון לביצוע מי שפיר, או לזהות מומים באמת קשים שאולי יגרמו לאישה להחליט על סיום ההריון, ועדיף לגלותם מוקדם. אם יש מגבלה תקציבית, אני ממליצה להשקיע בסקירה שנייה. כדי לצמצם עלויות, יש רופאים שמציעים בדיקה משולבת של שקיפות ערפית וסקירה ראשונה. 13+6 זה המועד האחרון לשקיפות, והמועד הראשון לסקירה, ואפשר לחבר ביניהן".