יש הרבה דברים מלחיצים בהריון, ודימום הוא אחד מהם. כשאת מצפה לתינוק, כל סוג של דימום או ספוטינג הוא מבהיל, ובהחלט מטיס מאמות לעתיד להיבדק אצל רופא.

אבל החדשות הטובות הן, שלמרות שדימום הוא שכיח מאוד, לאחת מתוך שלוש הריוניות יהיה דימום במהלך ההריון, הרי שבהרבה מקרים הוא לא מהווה סכנה לאם או לעובר.

אחוז קטן של הנשים בהריון, למשל, מדממות אחרי קיום יחסי מין, לדוגמה, לאחרות יכולות להיות דימומים מסיבות שלא קשורות בהריון כמו זיהום או קרעים בדופן הוואגינה. "רוב מקרי הספוטינג הם לא מסוכנים", אומרת ד"ר אליסה פמי, מומחית לרפואת אם-עובר מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ל-parents.com. אבל דימומים, אפילו בכמות קטנה מאוד, יכולים גם להעיד על מגוון בעיות וסיבוכים, כולל הפלה, הריון חוץ רחמי, או שיליית פתח – ועל כן אסור להתעלם מהם. אז איך תדעי אם יש לך דימום נורמלי? ומה כדאי לעשות כשאת מגלה? הנה רוב הסיבות לדימומים בהריון, ולמה את בכל מקרה צריכה לראות רופא.

20 השבועות הראשונים

הרופאים מעריכים שבין 25-40 אחוז מהנשים בהריון יחוו איזה דימום ואגינלי במהלך הטרימסטר הראשון להריונן, ובהרבה יותר מקרים ההריון ימשיך רגיל לחלוטין, כך מסבירה ד"ר פמי. על פי ארגון ההריון האמריקאי, יש כמה סיבות לדימומים בשלב זה של ההריון, ביניהן דימום השרשה (כשהביצית המופרית משתרשת ברחם), שינויים הורמונליים, יחסי מין עם חדירה, זיהומים או בדיקת רופא. מצד שני, בארגון מדגישים שדימום בשלב זה יכול להעיד על מצבים מסוכנים כמו שטף דם, שמדמם באזור השלייה, שהוא כבר מצריך אבחנה מיידית וטיפול על מנת שההריון ימשיך באופן תקין. "למרות ששטף דם כזה יכול להיפתר, הוא מעמיד את האישה בסיכון ללידה מוקדמת", אומרת ד"ר פמי. 

דימום בשלב זה יכול גם להעיד על הריון כימי (מצב שבו הביצית המופרית לא נקלטה ברחם) והפלה, שמלווה בתופעות נוספות כמו התכווצויות או כאבי בטן. גם הריון חוץ רחמי עלול לגרום לדימומים, והוא מחייב טיפול ועלול לסכן את חייה של האם אם לא מאובחן.

בשורה התחתונה – כל דימום במהלך ההריון עלול להיות אינדיקציה לבעיה רצינית יותרת לכן זה חשוב שתצרי קשר עם הרופאה שלך בהקדם.

20 השבועות האחרונים

למרות שהסיכון להפלה (אחרי שבוע 20 היא כבר מכונה לידה שקטה), יורד משמעותית בשלב זה, כדאי להתייחס לדימום אחרי שבוע 20 ברצינות רבה, אומרים הרופאים, במיוחד אם מדובר בדימום מתמשך. גם בשלב הזה יש סיבות לדימום שהן לא מסוכנות, כמו אחרי קיום יחסי מין או בדיקת צוואר הרחם, במיוחד בטרימסטר האחרון. אבל הוא יכול להעיד על מצבים מסוכנים הרבה יותר כמו התנתקות השילייה מצוואר הרחם, שהיא מצב מסוכן מאוד לאם ולעובר. הנתונים מראים שהתנתקות שילייה היא אחד הגורמים העיקריים לדימומים רציניים בשלב זה של ההריון. מדובר במצב נדיר והוא מתרחש בערך באחוז אחד מכל ההריונות. גם לידה מוקדמת עלולה להיום סיבה לדימום, ואז גם יתלוו לסימפטומים התכווצויות או צירים. בשלבי ביניים של ההריון, לידה מוקדמת היא סיכון הן לאם ולעובר, וכמובן שיש לקבל טיפול רפואי בהקדם.

דימום הוא לא דבר סימפטי, כבר הבנו, אבל בשורה התחתונה – כל דימום בהריון מחייב שיחה עם רופא או מיילדת, אפילו רק כדי לוודא שהכל בסדר. ברוב המקרים באמת הכל בסדר, אבל את רוצה להיות בטוחה ב-100 אחוז.

מקור