כשפרופ' אסנת ולפיש, כיום מנהלת מחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים, למדה לבחינות ההתמחות שלה, היא הייתה בחודשי היריון מתקדמים. כבר אז היא למדה להכיר את התופעה המכונה "טפשת היריון" מקרוב. "אני זוכרת שלפתע נדרשתי להשקיע פי שלושה יותר ממה שהשקעתי לפני ההיריון כדי להצליח. פשוט היה לי קשה להתרכז".

סביר להניח שהריוניות רבות יוכלו להזדהות עם אותן התחושות שחוותה פרופ' ולפיש. מספיקה הצצה קלה ברשת כדי להבין את ממדי התופעה. "ניסיתי לפתוח את דלת הבית עם מפתח האוטו", מספרת אחת הגולשות. "התקשרתי לאבא שלי לשאול מה שם המשפחה שלי לפני הנישואים"; "מגיעה לעבודה באוטו. מסיימת לעבוד וחוזרת באוטובוס כי שכחתי" – אלה רק חלק מהציטוטים המשעשעים שבהם נתקלנו.

טפשת או שינויים טבעיים?

אז פנינו לפרופ' ולפיש – והפעם, כדי להבין מה בדיוק עובר עלינו הנשים בתקופה המסקרנת הזאת, והאם באמת מדובר בתופעה שמגובה באופן מדעי, או שזהו בסה"כ גימיק משעשע. "אכן נשים רבות מדווחות על שינויים קוגניטיביים במהלך חודשי ההיריון שלהן", מאשרת הפרופ'. "פעמים רבות, הן חשות שהיכולות הקוגניטיביות שלהן נפגעות – הן שוכחות דברים, יכולת החשיבה שלהן איטית יותר והן קצת יותר 'מעופפות'".

פרופ' ולפיש טוענת שבשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים בנושא - חלקם ניסו לבחון את העניין באמצעות דיווחים סובייקטיביים של הנשים עצמן; בעוד שאחרים ניסו לבחון את ההיבט הקוגניטיבי באמצעות מבחני אינטליגנציה שונים. אלא שהתוצאות, כך מסתבר - סותרות. "זו כנראה הסיבה לכך שעד כה לא ברור האם אכן מדובר בתופעה מדעית", מסבירה פרופ' ולפיש.

אישה מבולבלת (צילום: realsimple.com, Getty images)
אישה מבולבלת | צילום: realsimple.com, Getty images

אז מה בכל זאת אפשר להסיק מהנתונים שהצטברו? "בהחלט אפשר לומר שחלק משמעותי מהנשים שנבדקו במהלך המחקרים הללו, אכן דיווחו על ירידה בתפקוד הקוגניטיבי", אומרת פרופ' ולפיש "הן דיווחו על שכחה, על בלבול ועל איטיות מחשבתית. גם בבדיקות אובייקטיביות, תוארו שינויים שונים בזרימת הדם לאזורים שונים למוח, אם כי ממצאים אלה אינם חד משמעיים".

לפנות מקום מחשבתי לעובר שברחם

הבעיה העיקרית לדברי פרופ' ולפיש, נובעת מהעובדה שבמרבית המחקרים שנעשו, לא נבחנו הנשים בהשוואה לעצמן – כלומר בתקופה שלפני ההיריון ובמהלכו. לכן, לא באמת ניתן להסיק מהם שהתחושות הסובייקטיביות אותן תיארו הנשים באמת מתארות מצב אובייקטיבי כללי.

עם זאת, היא מעריכה כי שינויים אלה אכן מתרחשים במידה מסוימת. "למעשה, במהלך תקופת ההיריון האישה עוברת שינויים רבים בכל מערכות הגוף – המערכת ההורמונלית משתנה, חלה עלייה בנפח הדם, תפוקת הלב גדלה - ולכן לא מופרך להעריך שגם המוח עובר שינויים שונים. יתרה מכך, נשים רבות סובלות במהלך הריונן מעייפות, מקשיי שינה, מבחילות וממצבים גופניים שונים שאף הם בהחלט יכולים להשפיע על יכולת הריכוז והזיכרון שלהן".

אגב, פרופ' ולפיש מציינת גם הסבר אבולוציוני אפשרי לתופעה: "לפי אחת הסברות המוכרות, שינויים האופייניים ל'טפשת היריון', למעשה גורמים לאישה ההריונית לפנות מקום מחשבתי לעובר שברחמה, ולהתמקד בדאגה לצרכיו הבסיסיים כשייוולד. כלומר, לא מדובר בירידה קוגניטיבית אלא רק בשינוי שנועד לגרום לה לתפקד טוב יותר כהורה".

למרות הכול – אין באמת סיבה להילחץ. פרופ' ולפיש מרגיעה ומסבירה כי כך או כך, מדובר בתופעה זמנית וחולפת. "ברגע שהאישה מחלימה מהלידה וחוזרת למסלול השיגרה הרגיל שכולל שנת לילה רציפה, גם היכולת הקוגניטיבית חוזרת לתפקד כסדרה".