בהתחלה זה נראה מבטיח מאוד: התינוק הקטן שלכם ישן רוב הזמן, התעורר רק כדי לאכול ומיד חזר לישון. אבל לאט לאט התנומות התקצרו, והלילות הפכו לרצף מייאש של התעוררויות, הרדמות וחוזר חלילה. כשהתלוננתם, אמרו לכם שככה זה, וזה עובר – אבל מחקר חדש מגלה שבכלל לא בטוח שאכן כך.
חוקרים מבית החולים לילדים בסינסינטי שבארה"ב טוענים: בעיות שינה אצל תינוקות הופכות במקרים רבים לבעיות שילוו את הילד גם בהמשך - ויכולות אף להחריף.
"קושי בהירדמות יכול להפוך לנדודי שינה"
צוות החוקרים תשאל הורים לילדים בני חצי שנה על הרגלי השינה של התינוקות, והמשיך לעקוב אחריהם בגיל שנה, שנתיים ושלוש. לפי ניתוח הנתונים שנאספו, גילו החוקרים כי רק 8% אחוזים מהילדים שלא סבלו מבעיות שינה לפני גיל שנה פיתחו אותן בשלב מאוחר יותר, לעומת 35% מהילדים שסבלו מהפרעת שינה כלשהי בינקות, והמשיכו לסבול משינה בעייתית גם בגיל שנתיים ושלוש.
להפתעתם, גילו החוקרים כי בעיות השינה לא רק שלא התמתנו עם הגיל, אלא אף שינו את טיבן לרעה: לדוגמה, בעוד שבעיית השינה שדווחה הכי הרבה אצל התינוקות אחרי גיל שנה הייתה קשיים בהירדמות, לאחר שחצו את גיל שנתיים סבלו רוב הפעוטות בעיקר מהתעוררויות מרובות ונדודי שינה. לקראת גיל שלוש חל שינוי נוסף, וההורים דיווחו על סיוטי לילה חוזרים ונשנים אצל הילדים, וכן על עוררות יתר ועצבנות במהלך היום.
"הרבה הורים שמתלוננים על בעיות שינה מכונים 'מפונקים', ושומעים מהסביבה הבטחות כמו: 'זה טבעי, ויעבור לבד'", אומרת קלי באיירס, פסיכולוגית ילדים ממובילות המחקר ל"רויטרס". "הנתונים שלנו מראים בבירור שזה ממש לא כך, ושהבעיות לא נפתרות מעצמן, אלא דורשות טיפול כדי שלא יחמירו".
כמה שעות תינוק צריך לישון? קבלו הסבר
"סדר יום יוכל לעזור למנוע בעיות שינה"
"בעיות שינה באמת לא נעלמות מעצמן", אומרת נעמה סבג שמש, יועצת שינה ומנחת הורים במכללת עידן ההורות, מנבחרת המומחים של אתר מניקה לאימהות לאחר לידה. "אצלנו למשל עובדים עם ילדים עד גיל 5, מכיוון שאפשר לשנות הרגלים לא טובים גם בגיל מבוגר יותר. תינוקות שבעיות השינה שלהם לא מטופלת לא 'יחלימו' מעצמם, אלא להפך – הבעיות שלהם ילכו ויחמירו".
סבג שמש מסבירה, כי בעיות השינה לא נוצרות ומתקיימות בחלל ריק: "הבעיות האלה יוצרות ונוצרות גם מבעיית גבולות וסמכות הורית לקוייה, במעין מערכת של ביצה ותרנגולת. גם הפרעות קשב וריכוז הן חלק מהעניין, ולא ברור אם בעיות הקשב הן שגורמות לבעיות השינה, או שחוסר השינה גורם לקשיי ריכוז".
חשוב לזכור שהרגלים תמיד ניתן לשנות, בכל גיל. "אם אנחנו ברורים ועקביים, יהיה לילד יותר קל לקבל את השינוי, אפילו אם הוא נרדם על הידיים עד גיל שנתיים", מציינת סבג שמש. "ככל שהגיל מבוגר יותר צריך להיות נחושים יותר, ולהתחיל משעות היום, ורק אז לאכוף את השינוי גם בלילה. היבט נוסף הוא לראות את השינוי מנקודת המבט של הילד, לא להנחית עליו שינוי בלי הסברים, להיות שם עבורו ועדיין – לא להחליף הרגל גרוע אחד באחר, כמו בקבוק בלילה במקום הנקה".
כדי להקדים תרופה למכה, סבג-שמש ממליצה: "עד גיל חמישה חודשים אין מה לדבר על בעיות שינה, כי לא לכל התינוקות יש את היכולת הפיזיולוגית, בגלל רמות מלטונין נמוכות. עם זאת, מגיל חודש וחצי אפשר בהחלט לסגל סדר יום, שגם עוזר בסידור השינה: זמני האכלה, משחק, שינה וטיול שמסודרים בשעות קבועות עוזרים להורים להבין מתי הילד עייף, ולהשכיב אותם לישון ולא למשוך עייפות מצטברת".