אישה מחייכת (צילום: LUNAMARINA, Istock)
לצחוק כל הדרך אל בנק הזרע | צילום: LUNAMARINA, Istock

אז זהו. החלטת. את הולכת על זה, ומביאה לעולם ילד לבד. אם את לא מוצאת ידיד שיזרום עם הרעיון, או שהורות משותפת היא לא כוסית הדגימה שלך, האופציה הניצבת בפנייך היא בנק הזרע. אם את בריאה, ולא סובלת מבעיות פוריות כלשהן, לא מדובר בהליך מסובך. אבל איך יודעים שהתורם שאת בוחרת באמת הכי מתאים לך? ומה קורה כשמגלים שלא הכל בסדר, ואת זקוקה לטיפולי פוריות רציניים יותר? קבלי מדריך קצר לאם היחידנית.  

>>גם מאיה בצלאל שוקלת לעשות ילד לבד – בואו לצפות בסדרת האינטרנט "צדיקה בסדום"

שלב ראשון: בחירת הרופא הנכון

1. רופא. כדי להתחיל בתהליך, את צריכה רופא. גם אם רופא הנשים שלך מלווה אותך בנחישות וברגישות מגיל 15, תצטרכי לוודא שהוא מומחה לפריון. אם הוא לא, את צריכה לחפש רופא פוריות. את יכולה לגשת לאחד ממרכזי בריאות האישה של קופת החולים שלך, לרופא פריון פרטי או לאחד מבנקי הזרע ומרכזי הפוריות הפרטיים, שמציעים גם שירות של רופא, בנוסף למנות הזרע. 

2. איך מחליטים להיכן לגשת? הכל, כמובן, שאלה של תקציב. מי שנהנית מגמישות פיננסית תבחר בוודאי באופציות הפרטיות, ומי שמוגבלת יותר, תבחר ברפואה הציבורית. אם את מעוניינת להתחיל את התהליך במערכת הציבורית, נסי למצוא מרכז שיש בו מעט רופאים, מכיוון שהמשכיות הטיפול (כלומר, שאותו רופא יבדוק אותך בכל פעם, יתאים לך פרוטוקול טיפול ויעדכן אותו בהתאם לתוצאות) משמעותית להצלחת התהליך.    

3. בדיקות. כדי לפתוח תיק בבנק הזרע, תידרשי לבצע לא מעט בדיקות. פרופיל הורמונלי, CMV, צהבת, אדמת, טוקסופלזמה, עגבת ואיידס הן העיקריות שבהן. תתבקשי גם לבצע בדיקות גנטיות רלוונטיות למוצא שלך, כדי שאם תימצאי נשאית למחלה או תסמונת כלשהן, יוכלו לברור עבורך תורם שאינו נשא, ולמנוע את הסיכון שתעבירו את הנשאות או את הליקוי לצאצא. בנוסף, בודקים גם את סוג הדם. אם הסוג שלך שלילי, יומלץ לך לבחור תורם שגם הוא בעל סוג דם שלילי, על מנת להימנע מהסיכון (המזערי) שבהריון עם עובר שסוג דמו חיובי. בדיקות מסובכות יותר, כמו צילום רחם, יתבצעו בדרך כלל רק לאחר מספר טיפולים כושלים.

4. בדיקת שד. מכיוון שבהריון חלים שינויים במבנה השד, ולפעמים אף נוצרים בו גושים, חובה לעבור בדיקת שד מקיפה לפני תחילת התהליך. כך, אם יתגלו במהלך ההריון גושים בשד, יהיה קל יותר לשייך אותם לשינויים ההורמונליים, ויימנעו הרבה לחץ ובדיקות מיותרות.  

5. הולכים לבנק. אחרי שכל תוצאות הבדיקות בידייך, את יכולה ללכת לבנק הזרע (אם את הולכת לבנק זרע ציבורי, מומלץ שתקבעי תור מוקדם ככל האפשר, בשל העומס – אפילו לפני שאת ניגשת לבירור הראשוני אצל הרופא). בבנק הזרע יראיינו אותך, ישמעו על העדפותייך וינסו למצוא עבורך את התורם המתאים ביותר, לפי פרמטרים שתתבקשי לציין: גובה, משקל, מוצא, צבעים ועוד. בחלק מבנקי הזרע ישנה אפשרות להזמין זרע של תורם לא יהודי מחו"ל (על מנת להימנע מסיבוכים הלכתיים שעלולים להשפיע על חיי הילד בעתיד). אפשרות נוספת היא הזמנת מנה של תורם לא אנונימי, שהילד יוכל לאתר ולפגוש בגיל 18, אם ירצה בכך.

אוקיי, את מבייצת. מה עכשיו?

6. מחכים לביוץ. כדי לדעת מתי לבצע את ההזרעה, צריך לדעת מתי את מבייצת. בניגוד לבני זוג שמנסים להרות, ויכולים פשוט לקיים יחסי מין מדי יום (או יום כם יום לא) סמוך לתאריך הביוץ המשוער, כאן כל מנת זרע עולה כסף, וחשוב להיות מדוייקים ככל האפשר. עבור אישה שאינה מקבלת טיפול תרופתי, המעקב יכול להיות אחת לכמה ימים. אם את נעזרת בתרופות, הרופא יבקש מעקב מדוקדק וקפדני, אפילו מדי יומיים. אצל אישה שמבייצת באופן סדיר, ינסו רוב הרופאים בין 3 ל-6 מחזורי הזרעה טבעיים.   

7. ואם הביוץ לא מגיע? כאשר יש צורך בהשראת ביוץ, יחליט הרופא על דרך הטיפול: כדורים או זריקות. הטיפול בכדורי איקקלומין נפוץ, אולם למרות שמדובר בכדורים "בלבד", יש צורך במעקב קפדני, על מנת לוודא שלא נוצרים יוצר מדי זקיקים, או גירוי יתר שחלתי, מצב המסכן את בריאותה של האישה. טיפול בזריקות מחייב כמובן גן הוא מעקב. ישנן זריקות שנועדו להשפיע על השחלה לגייס זקיקים (שיינתנו במינון נמוך יותר מאשר בטיפולי הפריה חוץ גופית, מכיוון שכאן אין שליטה על מספר העוברים שיוכנסו לרחם) וזריקות לגרימת ביוץ, שאמורות להביא אותך להזרעה בזמן התאים ביותר.  

8. אוקיי, יש ביוץ. כאשר קיבלת מהרופא אישור לבצע את ההזרעה, עלייך להודיע על כך לבנק הזרע, על מנת שיכינו עבורך את המנה שבחרת. ישנן בנקי זרע שמאפשרים לנשים לעבור את ההזרעה בתוך הבנק, על ידי גינקולוג שנמצא במקום. אפשרות נוספת היא לקחת את הזרע בצידנית חנקן נוזלי, ולהגיע לרופא שלך או למרפאה בה את מטופלת, ולבצע את ההזרעה שם.

רופא בודק הריונית (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
הריון שהושג בתרומת זרע אינו שונה מכל הריון אחר | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
 

9. ומה קורה כשיש בעיות? אם אחרי מספר טיפולי הזרעה לא נכנסת להריון, ובהתחשב בפרמטרים כמו גילך ומידת הדחיפות שבה את רוצה להרות, יומלץ לך להתקדם שלב, ולעבור טיפולי הפרייה חוץ גופית. כאן כבר יש צורך בטיפול מורכב יותר, שכולל מתן הורמונים במינון גדול יותר, שאיבת ביציות בהרדמה כללית והחזרתן לרחם. בשלב הזה, גם אם בחרת ברפואה הפרטית, תיאלצי להגיע לבית חולים כדי לבצע את השאיבות, והן לא תוכלנה להתרחש בבנק הזרע או בקליניקה הפרטית של הרופא שלך.

10. אבל בסוף – כמעט כולן מצליחות. הריון שהושג מתרומת זרע אינו שונה מכל הריון אחר מבחינת מעקב, סיכונים או השגחה, והכי חשוב: את הולכת להיות אמא. מזל טוב!

סייעו בהכנת המדריך: ד"ר אריק כהנא, מנהל המערך הגניקולוגי והיחידה להפריה חוץ גופית אסותא ראשון לציון; ד"ר יצחק פינשטיין, גינקולוג מחוז מרכז בקופת חולים מאוחדת; ד"ר יעל גונן, מנהלת היחידה לליקויי פריון במרכז הרפואי של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה

ועד מתי כדאי לחכות עם ההחלטה להרות לבד? תכירי את המספרים הרשמיים