נתחיל מהסוף: אם את בטיפולי פוריות, ולו הפשוטים ביותר – את לא יכולה לסמוך על הכתבה הזו. החשש מגירוי יתר של השחלה, והסיכון לפספס חודש טיפולים לשווא בגלל שלא שמת לב לביוץ, פשוט לא שווים את זה.
אבל לכל הנשים האחרות – אלו שמנסות להיכנס להריון, או סתם מנסות לעקוב אחרי הגוף שלהן ולראות שהכל מתפקד (אחרי הלידה, למשל) – השיטות הביתיות יכולות לעבוד מצויין. קבלי שש שיטות לזהות את הביוץ – בלי לצאת מהבית.
מערכת יחסים עם התחתונית
1. חום השחר. השיטה הותיקה, המיתולוגית כמעט, כוללת אותך, שעון מעורר ומדחום – רצוי דיגיטלי. מיד כשאת מתעוררת בבוקר, עוד לפני שאת מספיקה להתבאס שגם היום לא שבת, את צריכה להושיט יד למדחום שהכנת מראש, להכניס אותו לפה ולמדוד. ככל שהמדידה סמוכה יותר להשכמה, ונעשית עם כמה שפחות תנועות לפניה, התוצאה תהיה אמינה יותר.
איך זה עובד? הפרוגסטרון שמופרש בביוץ גורם לעלייה של חצי מעלה עד מעלה בחום הגוף. למרבה הצער, השיטה לא מאפשרת לנבא ביוץ, אלא רק מודיעה שהוא כבר התרחש – ולכן, הערך שלה הוא בעיקר בזיהוי דפוס הביוץ שלך (למשל – מופיע 13 יום לפני הוסת), כדי להתכונן לחודשים הבאים.
2. כאבים. הביוץ, למרות היותו פוטנציאל ליצירת חיים, הוא בסך הכל – פשוט פצע. כדי להגיע לחצוצרה, ומשם (בעזרת השם) להתמקם ברחם וליצור הריון, הביצית צריכה לפצוע את השחלה ולצאת ממנה החוצה. בדיוק כמו שיש נשים שצורחות את נשמתן אצל המורטת, בעוד שאחרות בקושי מצייצות גם כשיש להן צירי לחץ, יש נשים שירגישו היטב את כאב הביוץ, ואחרות שלעולם לא יחושו אפילו אי נוחות קלה ביום הגורלי.
איך זה עובד: או שמרגישים או שלא.
3. הפרשות. במשפט אחד: כדאי שתתחילי לפתח יחסים עם התחתוניות שלך. לאורך החודש, הנרתיק שלך משנה את ההפרשות שהוא מפיק, ואת יכולה לנצל את השינויים הללו כדי לדעת באיזה שלב של המחזור את נמצאת. מיד אחרי סיום הוסת, לרוב הנשים כמעט ואין הפרשות. לאט לאט, ככל שמתקרב מועד הביוץ, ההפרשות יתרבו – עד שבימים הפוריים ביותר תוכלי לזהות בקלות יחסית הפרשה שמזכירה חלבון של ביצה: שקופה, דביקה מעט ונמתחת.
איך זה עובד: כשאת הולכת לשירותים, שטפי ידיים גם לפני הכניסה, ובדקי בעזרתן מה קורה בנרתיק. את ההפרשה הפוריה של ימי הביוץ קשה מאוד לפספס: היא ממש נמתחת בין האצבעות כמו גבינה צהובה על פיצה.
מרגישה ורבאלית הבוקר?
4. בדיקת שתן. בדיוק כמו בדיקת ההריון (שתצא חיובית במהרה בימנו אמן), ישנן בדיקות ביוץ ביתיות שמתבססות על ניתוח הורמונלי של השתן. הבדיקה מגלה את ההורמון לוטאין (LH), שרמתו בשתן עולה משמעותית ממש לפני הביוץ. יש בשוק לא מעט מותגים (ביוצית, סנסוטסט, לייף, קליר בלו), ובחלק מהערכות תמצאו גם בדיקת הריון – סוג של סיבה ותוצאה.
איך זה עובד: פשוט עושים פיפי על מקלון, לא צריך להיות מדען טילים.
5. בדיקת רוק. העלייה ברמות האסטרוגן, ככל שהביוץ מתקרב, מעלה את ריכוז המלח ברוק. נשים שלא מימשו את פנטזיית מארי קירי שלהן, ואוהבות לשחק במיקרוסקופים וניסויים סמי-מדעיים, יכולות להתארגן על ערכת בדיקת ביוץ ברוק. היא אמנם יקרה קצת (מיקרוסקופ אמיתי, את יודעת), אבל רב פעמית ומדויקת למדי, בסקאלה של הבדיקות העצמיות.
איך זה עובד: אחרי שצמת שעתיים-שלוש, כדי לבטל השפעה של שאריות מלח חיצוניות בפה, את יורקת מעט על דיסקית שקופה, מחכה כמה דקות לייבוש ומציצה במיקרוסקופ. אם יש התגבשויות קטנות של מלח – בקרוב תבייצי.
6. מצב רוח. לפי תפיסות שונות, בימים שלפני הביוץ היצירתיות והיכולת הורבאלית שלך נמצאת בשיאה. בנוסף, מחקרים שונים מוכיחים שוב ושוב שבימי הביוץ משתנה הטעם שלנו בגברים, וגם נשים שביומיום מעדיפות בלונדינים ענוגים ימצאו את עצמן הוגות בחשאי בגברים בעלי תווי פנים גבריים-מובהקים ועור כהה יותר.
איך זה עובד: אם בדרך כלל את טיפוס של ליאונרדו דיקפריו, ופתאום את יותר בעניין של חוויאר ברדם (ומסוגלת לדבר על זה ברהיטות במשך רבע שעה) – כנראה שאת מבייצת.