ידוע כי בחברה הישראלית אנשים מרשים לעצמם להתערב בנושא הילודה אצל אחרים, וגם אחרי שכבר יש ילדים שואלים "מה קורה עם עוד ילד?". הרבה פעמים השאלות האלו נופלות על אוזן שיש סיפור מאחוריה. בחברה הדתית בישראל קיימת ציפייה מנשים ללדת עוד ועוד ולבנות משפחות מרובות ילדים, מה שמשתלב עם עידוד הילודה הכללי בישראל שהינו מהגבוהים בעולם. בהתאמה, גם אחוז טיפולי הפוריות בישראל הינו מהגבוהים בעולם.
סרט חדש של היוצרת והבימאית אפרת ליבי שנקרא "ידיים מלאות", ומוקרן בימים אלה בבכורה בפסטיבל חיפה עוסק בסיפורים האלו של נשים שכבר יש להן ילדים אולם מתמסרות לטיפולי פוריות על מנת להגשים את חלום המשפחה הגדולה, חלום שגובה מהן מחיר אישי, רגשי, נפשי ולעיתים גם בריאותי. ישראל היא בין המקומות היחידים בעולם שמאפשרת לקבל סבסוד ועזרה במימון טיפולי פוריות גם במשפחות שכבר יש להן ילדים, והסרט עוקב אחרי 3 נשים דתיות, עם 3 סיפורים שונים: הפלות חוזרות, עקרות משנית וטיפולי פוריות חוזרים אחרי שאלו הובילו גם להולדתם של הילדים הראשונים - שכולן סיימו בהפי אנד ובידיים מלאות.
"מה שהוביל אותי ליצור את הסרט הזה הוא פחות העניין החברתי ויותר הסיפור האישי של הנשים עצמן, ואני בתוכן, שמתמודדות עם עניין הטיפולים והחברה מסביב לא יודעת כי כבר יש להן ילדים", מספרת ליבי, "לי היו שני ילדים כשהתחלנו טיפולים. בין הילדה השנייה לשלישית שלנו יש 5 וחצי שנים בהן לא הצלחתי להיכנס להיריון. היום יש לי חמישה ילדים, שניים מתוכם מטיפולי IVF והחמישי ברוך השם הגיע טבעי".
מה בחוויית העקרות המשנית שונה מחוויה של אישה שמנסה להיכנס להיריון והיא עדיין לא אמא?
"קודם כל לדעתי אין מה להשוות. ברור לי שהקושי הכי גדול בעולם הוא אישה שאין לה ילדים. חשוב לי להגיד שאני לא משווה, באתי לספר סיפור אחר ולא צריך להשוות קושי לקושי. מה שעובר כל חודש שעובר זה בין היתר שאלות אמוניות של 'למה הקב"ה לא רוצה שתהיה לי משפחה גדולה? כבר יש לי שניים, אולי לא צריך ללכת לעשות טיפולים? הרי הם הגיעו טבעי?', ומצד שני הרפואה מתקדמת והרופאים אומרים שכן צריך לעשות את זה. אבל אולי אלוקים אומר לי שמספיק לי רק שניים?"
"עברתי 13 הפלות והרגשתי שאצליח"
גם אלירז ישראלי, אמא ל-4, מופיעה בסרט ומשתפת בקשיים שלה בדרך לילד נוסף אחרי הפלות חוזרות. "ברוך השם ילדתי את הגדולה שלי בהיריון ספונטני וטבעי ויחסית מהר אחרי החתונה", היא מספרת לפאולה וליאון באולפן, "וזה נתן תקווה, זה נתן המון המון כוח ואמונה שאם הצלחתי פעם אחת אני יכולה עוד. וגם זה שעברתי 13 הפלות נתן הרגשה שמשהו קורה, שבסוף אני אצליח".
האם יש משהו שונה ביחס של החברה שמעודדת ילודה בתגובות?
"בחברה שלנו פחות נתקלתי בתגובות אבל אלו יותר דברים שלא אומרים, יותר דברים שאת מרגישה. יש מצב של חברות שמתחתנות ביחד, ונוצרת חבורה שאוכלת יחד בשבתות וחגים, יולדות ביחד את הילד הראשון - ואחרי שנה וחצי שנתיים כולן יולדות את הילד השני ואת לא. בשלב מסוים גם הייתי גננת של ילדים והסתכלתי על ילדים וחשבתי שיכל להיות לי ילד בגילים האלה וזה נורא כואב".
ומה עם האמירה של אנשים של 'לפחות יש לך ילד בבית'? איך מתמודדים עם זה?
"לא נתקלתי בהערות כאלה, יותר בהערות של 'נו, אתם לא רוצים עוד?', או - 'איזו חמודה, תביאו עוד'".
ומה היית עונה?
"אתם מוזמנים להתפלל".
מה המסר שרצית להעביר לנשים כשהשתתפת בסרט של אפרת?
"קודם כל שיש תקווה, לנשים שמנסות ולא מצליחות. שהדרך יכולה להיות מאוד ארוכה אבל באמת צריך למצוא כוח כדי להצליח".