הבדיחה הקבועה שרצה כמעט בכל בית של מטופלות פוריות לשעבר היא שכל פעם שהילדים עושים להן חיים קשים, ״בטח התבלבלו בבי״ח והחליפו את העוברים״. אז זהו, שהשבוע הבדיחה הזו נעשתה קצת פחות מצחיקה וקצת הרבה יותר מפחידה ומציאותית לאור התקלה שהתרחשה בבי״ח ברזילי באשקלון.
בית החולים דיווח למשרד הבריאות על מקרה בו הושתלו ביציות מופרות במטופלת הלא נכונה. לדברי ביה״ח, הצוות הרפואי זיהה את הטעות מיד, דיווח לשתי המשפחות המעורבות וביצע שטיפה לרחם של האישה בה הושתלו הביציות הלא נכונות כדי למנוע הריון. ככל הנראה מדובר בטעות אנוש, שהתרחשה בנקודת הממשק העדינה שבין המעבדה של בית החולים לבין הצוות הרפואי שביצע את פעולת החזרת העוברים. עפ״י בדיקה ראשונית נראה שהטעות אירעה משום שלא נעשתה השוואה בין פרטי האישה לבין הפרטים של הביצית שהיו אמורים להחזיר לגופה עפ״י מס׳ ת.ז. כפי שנדרש עפ״י הנוהל. מזל שהנהלת ביה״ח והצוות פעלו בשקיפות הראויה ודיווחו על המקרה באופן מיידי ואף חוקרים את הנסיבות.
אז נכון שמקרים כאלה לא קורים כל יום אבל בהחלט ייתכנו. לרוע המזל הלוא מספיקה ״רק״ טעות אנוש אחת כדי לערער את האדמה שעליה אנו דורכים. אין ספק שקהילת מטופלות הפוריות באשר היא בחרדה גדולה בעקבות המקרה הזה שאינו היחיד והראשון בעולם. ב-2014 למשל אישה מאיטליה ילדה עוברים שהושתלו ברחמה בטעות והם נשארו בחזקתה.
מה עושים לפני ובמהלך טיפולי הפוריות כדי למנוע טעויות?
מטופלות רבות פנו אליי ביממה האחרונה לייעוץ סביב השאלה איך כמטופלת פוריות ביכולתי לעשות כל מה שניתן כדי שדבר כזה לא יקרה לי? ולחלופין איך תדעי שילדייך האהובים שכבר נולדו לאחר טיפולים ארוכים ומייגעים הם באמת צאצאייך הביולוגיים? ומה יגידו נשים שנעזרות בתרומת ביצית, הליך שלעתים מתבצע בקליניקה בחו״ל וכרוך בהטסת זרע מהארץ או בהטסת עובר מוקפא לארץ לצורך ביצוע ההחזרה לרחם? אז מה עושים לפני ובמהלך טיפולי הפוריות כדי למנוע טעויות?
נקודת המוצא היא שבטיפולי פוריות ההפריה אינה ספונטנית ״כדרך הטבע״ אלא תלויה בהתערבות חיצונית. בדומה למקרים רפואים אחרים של השתלת תאים או איברים, המטופלים תלויים בצד שלישי – הרופא והצוות הרפואי, מכשור, בירוקרטיה של טפסים והתאמת שם ות.ז. איך בכל זאת יכולה המטופלת לקחת בעלות ואחריות על תהליך ההפריה, להיות בשליטה עד כמה שניתן על התהליך תוך מתן אמון ובשיתוף פעולה עם הצוות הרפואי על מנת למנוע טעויות?
1. כמה שפחות מעבר של תאי רבייה (ביצית, זרע) בין מרפאות ובתי״ח וכמה שפחות ״ידיים״ מעורבות: במקרה של הזרעה (IUI) רצוי שהמטופלת ובן הזוג או בת הזוג ישמרו את דגימת הזרע צמוד לגוף לא רק כי מומלץ לשמור את הדגימה בטמפ׳ גוף אלא כדי לוודא שמדובר בדגימת הזרע הנכונה ושלא חל בלבול בין דגימות כתוצאה מטעות אנוש. לגמרי מקרה של ״אם אין אני לי מי לי״.
2. במקרה של הפריה חוץ גופית IVF – לא להסתפק בלסמוך על הלבורנטים שלפי הנוהל אמורים לקרוא את מס׳ תעודת הזהות על המבחנה ולוודא שתואם למס׳ הזהות של המטופלת. ניתן לבקש לראות בעינייך את מס׳ ת.ז. על המבחנה ואם חלילה הצוות לא השווה את הנתונים ולא קרא את מס׳ התז. לפני החזרת העוברים, על המטופלת לעצור ולבקש להזכיר לצוות לבדוק זאת למרות שזה לא תפקידה והיא מן הסתם שרויה במתח ובציפייה גדולה כמה שניות לפני שהעובר מוחזר לרחמה.
3. רצוי ומומלץ להגיע עם מלווה למעמד החזרת העוברים או ההזרעה. מעבר לכך שזו זכותה של המטופלת, מדובר בעין נוספת וחיצונית שבודקת שההליך מתבצע כראוי.
4. מטופלת פוריות שמעדיפה לשמור על דיסקרטיות מסיבותיה שלה ואינה מגיעה עם מלווה מטעמה, או שנמנית עם הציבור הדתי יכולה לפנות ולהיעזר במשגיחות של מכון פוע״ה. המכון רואה בטיפולי פוריות התערבות רגישה המחייבת על-פי ההלכה השגחה קפדנית. לבקשת המטופלת או הזוג, משגיחות מיומנות מטעם המכון מלוות את התהליך בבי״ח ומשמשות כעין נוספת שאינה קשורה באופן ישיר למערכת הרפואית.
לסיכום, אני מברכת אתכן מטופלות יקרות בשנה של הגשמת המסע להורות ולתינוק המיוחל. שידיכן תהיינה מלאות ובטנכן תתמלא בחיים הכי מהר שניתן בכל דרך בה תבחרו!
רונה זיו - עובדת סוציאלית ( (MASטיפול רגשי וייעוץ למטופלי פוריות. בוגרת הכשרה ״ייעוץ נפשי למטופלי פוריות״ מביה״ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ת״א.