חדר הבדיקות חשוך, המזגן מקפיא, הבטן שלך מכוסה ג'ל קפוא והרופא מתחיל. הלחץ שלך בשיאו ואת דרוכה לקראת כל מילה שיוצאת לדוקטור מהפה; האם בסיטואציה כל כך רגישה את מעדיפה להיות לבד או שההריון הזה הוא מבחינתך של בן זוגך לא פחות משהוא שלך?
בעד גבר בחדר הבדיקות: הלו, זה גם שלו
1. זה גם הילד שלו. נכון שאת זו שסוחבת, מתנפחת, מקיאה ויולדת, אבל גם הוא צריך (ואם זה לא בא לו טבעי, מתפקידך להזכיר לו) להתרגש, להתפעל והתפעם מהפלא הזה שיצרתם יחד, לשמוע שעצם הירך שלו מתאימה לשבוע ולנסות לנחש למי הוא דומה. אלו הפגישות הראשונות שלהם, ולמרות שהן דרך מתמר ומסך, אין סיבה שהאבא יוותר עליהן.
2. אם חלילה משהו משתבש, את לא רוצה להיות לבד. לפעמים, רק לפעמים, אחרי ההתרגשות הגדולה, מקבלים בשורות לא נעימות. ברגעים כאלה, שבהם כל העולם שלך מתערער והבטן מתהפכת בלופים אינסופיים, את ממש צריכה מישהו שירגיע אותך, יגגל באייפון את הממצאים המבאסים ויסנן לך את התוצאות או סתם יביא לך כוס מים.
3. כי לפעמים את מתרגשת מדי. גם אם הכנת בבית רשימת שאלות לרופא, ואספת את כל החששות ותהיות שצברת מאז הבדיקה הקודמת, יש מצב שברגע האמת, מרוב התרגשות תשכחי הכל. אם הגבר שלך יהיה איתך בבדיקות ההיריון, את יכולה לסמוך עליו שיזכור את כל השאלות שלך, ועוד יוסיף כמה משל עצמו. ככה, תוכלו להתמודד ביחד עם המבטים המיואשים שהרופא יגניב לשעון שלו, ולשסע את דבריו כשיעז למלמל משהו על פציינטיות נוספות שממתינות בחוץ.
4. כי למה להיות לבד? אם למי שפיר מבהירים לך מראש שכדאי מאוד לבוא עם מלווה, בסקירת מערכות מאוחרת בשאר הבדיקות המצב מעט נזיל יותר. כשאת מתייעצת עם חברות, יש מי שתספר איך נהגה לבד הביתה אחרי העמסת הסוכר, ומי שתספר לך איך התנודדה כל הדרך לשירותים בקופת חולים, כדי להקיא את מי הסוכר ואת כל מה שנכנס לה לבטן ביומיים שקדמו לבדיקה. מכיוון שלפעמים אפילו אולטרסאונד פשוט יחסית יכול לכאוב, או שסתם תרגישי קצת לא טוב אחרי השכיבה הממושכת בתנוחה הלא-טבעית, רצוי שיהיה מישהו שיעזור לך.
5. כדי שיהיה מעורב לקראת הפיכתו לאבא. נכון שמילים כמו "אקוגני", "שליית פתח" ו"טונוס" לא אומרות לו הרבה כרגע, במיוחד אם טרם התחלתם את קורס ההכנה ללידה, אבל כדאי לשמור על מידת מעורבות מספקת. אחרי הכל, אם תשאירי אותו מחוץ להריון הזה, לא יהיה הגיוני לבוא אליו בטענות על כך שהוא לא מחובר מספיק לתינוק, נכון?
נגד: כי לא צריך טובות, תודה
1. כי הוא עלול להביך אותך. נכון שאף אחד לא מצפה מזוג שמגיע לבדיקת אולטרסאונד להפגין ידע של מומחה לסקירות, אבל בדיוק ברגעים הכי מותחים בסקירה, כשהרופא מתרכז כדי לראות אם המוח והלב של התינוק שלכם בסדר, אין דבר פחות מתאים משאלת בולבול קלאסית כמו: "אז תגיד לי, דוקטור, כבר אפשר לראות אם השפיץ שלו מכובד?" אם הגבר שלך לא סובל מעודף טאקט, אולי עדיף לקחת את אמא.
2. כדאי לשמור ימי חופש. בעוד שאת מקבלת 40 שעות על חשבון המעסיק לבדיקות, לדעתה של מדינת ישראל לאבא אין זכויות מיוחדות. ומכיוון שהוא יצטרך לא מעט ימי חופש בקרוב: ללידה, לברית אם תהיה, לימים שאחר כך וגם למחלות הראשונות של החמודי שמביט אליכם ממסך האולטרסאונד – כדאי לקמץ ולשמור עליהם בקנאות.
3. כי את לא רוצה להתחיל להסביר. רוב הגברים לא בולעים ספרי הריון כמו הנשים. ולכן דברים שנראים לך מאוד טריוויאליים, כמו מיקום השליה שלך וספירת השבועות של ההריון, יכולים להיות מאוד מעצבנים אם תיאלצי להתחיל להסביר אותם לבן הזוג שלך, במקום לשמוע מהרופא עוד ועוד כמה הילד שלכם מהמם, מקסים ובעל אגני כליה מסותתים.
4. כי יש בדיקות שממש לא מצריכות ליווי. אם בבדיקות הגדולות, כלומר הסקירות, השקיפות העורפית ומי השפיר אם את בקטע, יש מקום לוויכוחים, בבדיקות קטנות כמו משטח GBS ובדיקות דם שגרתיות, באמת שאין צורך לגרור פמליה, ואפילו לא את בעלך. נכון שלפעמים את יכולה להתייבש לא מעט זמן בתור, אבל בשביל בידור את יכולה לקחת ספר.
5. כי הוא לא רוצה להיות שם. בינינו, רוב הגברים משתעמים עד מוות בבדיקות האלה. למעט הסקירות המרגשות, הגבר הממוצע לא מרגיש צורך עז לבלות ימים שלמים בחדר ההמתנה לגינקולוג בחברת נשים הורמונליות שמזילות דמעה מול התכנית של אודטה - רק כדי לשמוע את הרופא אומר שהכל בסדר, תודה, שלום. אז לא צריך טובות, את יכולה לבד.
ובפעם הקודמת שאלנו את עצמנו אם כדאי לעבור קורס הכנה ללידה בבית חולים