זוכרים את קסדת הבירה של הומר סימפסון? אותו כובע שאליו מחוברות שתי פחיות בירה וצינורית שמזרימה את הנוזל היישר אל פיו? זה התאים בול לפרסונה המאויירת, אבל מסתבר שמישהו חשב שזה גם יכול ללכת טוב עם תינוקת. המצאה בשם פודי פועלת על אותו עיקרון, רק לזאטוטים. לבקבוק התמ"ל של התינוק מחברים קשית גמישה, מניחים אותה בפיו של התינוק ומשאירים אותו ללגום עצמאית את הפורמולה.

 

אף שלא מדובר ברעיון חדש, ואביזרי עזר להאכלה מבקבוק קיימים בשוק כבר מספר שנים, עדיין מדובר בעליית מדרגה בכל הקשור לעצמאות המוקדמת (מדי) שאנחנו נותנים לתינוקות שלנו. נכון, מדובר אמנם בלא מעט שעות ביום שבהן אנחנו מבלים ומבלות עם תינוק ביד אחת ובקבוק ביד השנייה, אבל מכיוון שמדובר על פעולה אינטימית, שמסייעת בבניית הקשר בין התינוק לבין המטפלים בו, המראה של תינוק שלוגם מקשית מעורר, בלשון המעטה, אי נוחות.

לכאורה, מדובר באמצעי בטיחותי יחסית (שכן התינוק שואב באופן אקטיבי, והנוזל לא מטפטף לפיו), אולם שחרור הידיים עלול להוות מדרון חלקלק - שיחת טלפון, קיפול כביסה או סתם גיחה לחדר אחר, שנייה של חוסר תשומת לב - והתינוק עלול להקדים קנה לוושט, לשאוף מעט פורמולה ושאר תסריטי אימים.

אמצעי כזה יכול אולי להתאים להורים לתאומים, או כאשר יש עוד ילדים בבית שדורשים תשומת לב, אבל בשום מקרה לא יכול להחליף השגחה הורית צמודה, וחשוב מכך: מגע אנושי, קשר עין ואינטימיות בין התינוק למי שמטפל בו.

עוד ב-9 חודשים:

>> מה קורה כשאבא נשאר עם התינוק לבד?
>> הרוכשת לתינוקות: חדש על המדף

>> עד ירידת המים: הכוכבות שמנענעות עד הלידה