לפני מספר ימים ישבתי על הספה מכורבלת בשמיכת צמר. היה לי כל כך קר והייתי כל כך עייפה, לכן רק בהיתי בתקרה וחיכיתי שבעלי יצא מהאמבטיה ויביא לי את השלט של הטלוויזיה שניצב על השולחן בסלון, מרחק של סנטימטרים בודדים מאזור הרביצה שלי.
בהיתי בתקרה בשקט וחשבתי לעצמי מחשבות נוגות. בעלי נכנס לסלון והביט בי מבוהל "מה קרה?". לא הבנתי מה הבהיל אותו כל כך. הסברתי לו שקר לי ואני עייפה ואם לא קשה לו שידליק את הטלוויזיה. נראה שהוקל לו. "כבר נבהלתי". לא הבנתי מה היה כל כך מבהיל. סתם שכבתי לי בסלון בלי לזוז, אך ככל הידוע לי לא נראיתי מחוסרת הכרה.
בתקופת טיפולי הפוריות הייתי הדיקטטור בבית
הוא התיישב לידי והסביר "את לא מבינה איך המראה שלך עכשיו החזיר אותי לתקופת טיפולי הפוריות שלנו. ככה נראית פחות או יותר במשך חמש שנים, דיכאונית, עצובה וקפואה". זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי עד כמה הדאגתי אותו במשך שנות הטיפולים.
מעולם לא שמעתי ממנו תלונות על ההתנהגות שלי בתקופת הטיפולים. במשך חמש שנים חייתי כעריץ קטן בבית. כל מה שאני אומרת קדוש, כל מה שאני רוצה לעשות עושים, אני מהממת, אני מושלמת, אני יפה ואני חכמה העיקר שאני לא אפרוץ בבכי. בדיעבד זה מה שהחזיק אותי לאורך השנים. זה לא מובן מאליו.
שמעתי על יותר ממקרה אחד של זוגות שהתגרשו בשנים האחרונות בעקבות חוסר הצלחה להביא ילד לעולם ובעקבות הזעזוע שעברה הזוגיות שלהם מהרגע שהחלו לעבור את טיפולי הפוריות. לצערי הסטטיסטיקה לא מעודדת וטיפולי הפוריות ממשיכים לגבות מחיר כבד מאותם זוגות שרק לפני רגע היו מאוהבים והיו בטוחים שהנישואים שלהם יצליחו לעמוד בכל מכשול.
לפעמים קשה לבן הזוג לשאת על כתפיו אישה שעולמה הרגשי והפיזי קיבל תפנית חדה. אישה שבוכה יותר מהרגיל, עצובה יותר מהרגיל וכל חייה מוקדשים למטרה חשובה אחת – השגת תינוק. כמובן שמדובר במטרה משותפת, אך בפועל האישה היא זו שמזריקה את הזריקות ומקבלת הורמונים באופן קבוע, היא זו שרצה לרוב הבדיקות בבתי החולים ולפעמים קל מאד לשכוח שמדובר במטרה זוגית ולא ברצון האישה בלבד.
הבעיה אצלך או אצלו?
לפעמים כשיודעים בברור אצל מי הבעיה, נוצרים יחסים לא שוויוניים בבית. אחד מבני הזוג עלול להרגיש רגשי נחיתות כיוון שהבעיה שלו ואם בן הזוג השני מטפח את רגשי הנחיתות האלו ולא מנסה לעזור למנוע את הבעיה הרגשית שנוצרה, עלול להיווצר קרע בלתי ניתן לאיחוי. בדיוק כמו שקרה אצל חברה שלי ששמעה את בעלה מתבדח עם חבריו שאולי אם הוא היה מתחתן עם חברתו המיתולוגית מהתיכון, כבר היו לו שלושה ילדים. אותה זה לא הצחיק בכלל.
בעל של חברה אחרת סירב לבצע בדיקות זרע במשך שנה למרות שהיא התחננה לפניו. רק לאחר שנה לא קלה נתגלה שהקושי להיכנס להריון נובע מבעית הזרע שלו. חברה נוספת שלי התגרשה לאחר ויכוחים איומים ונוראים שלה עם חמותה וגיסותיה בעניין טיפולי הפוריות. הבעל לטענתה לא היה שם בשבילה ולא תמך בה.
אז כיצד על בן הזוג לנהוג באישה שאותה הוא כל כך אוהב? כיצד ניתן לעבור את תקופת טיפולי הפוריות בלי לפגוע במערכת היחסים? 10 טיפים לבן הזוג הנבוך:
1. לא לסרב לעבור בדיקות. רוב התהליך הרפואי מתמקד באישה. היא זו שתצטרך להזריק לעצמה זריקות בכל יום ולהתרוצץ בין בתי החולים, אז לא יקרה כלום אם פעם או פעמיים תצטרך לעבור בדיקות דם או בדיקת זרע. (ולא! זה לא יעזור אם תטען שאצלך הכל בסדר ותספר שבגיל 16 הכנסת את חברה שלך להריון. גיל 16 היה מזמן).
2. היא יודעת לבד שהיא השמינה, אין צורך בתזכורת. ממש אין צורך בהערות על המראה החיצוני. אישה יודעת לבד שהיא נראית שמנה יותר או מלאת פצעונים ולא תמיד יש מה לעשות בנידון. הערות מסוג זה לא ממש מעודדות אף אחת להתחיל דיאטה באמצע סבב טיפולים. (לא! וזה לא יעזור אם תסביר שאתה בסך הכל רוצה בטובתה).
3. לשוחח עם אמא שלך. בקש מאמא שלך לא להטריד את בת זוגתך לעולם באף שאלה הקשורה לטיפולי פוריות / ילדים. להסביר לה שאם היא תהייה מעוניינת לשתף היא תעשה זאת מרצונה החופשי. כל הערה שאינה במקומה מעצבנת ומתסכלת. אם ברצונך לערב אותם, שתף אתה את הוריך בנעשה (וכן! הכוונה גם לאחיות שלך, לדודות שלך ולשאר קרובי המשפחה שלך).
4. לקרוא על הנושא ולנסות להבין מה באמת עובר על בת זוגך. זאת לא חוכמה רק להגיד שאתה מבין מה עובר על בת הזוג שלך. נסה באמת להיכנס לראשה ולנפשה, הכר את עולמה הפנימי ונסה להבין מה קורה שם באמת. אולי תגלה דברים שלא ידעת קודם. (ולא, הטור הזה לא מספיק. יש עוד הרבה חומר שאפשר לקרוא בנושא).
5. לא לסרב ללכת לבד לאירועים משפחתיים: אם זוגתך מסרבת להגיע לברית / יום הולדת או לכל אירוע משפחתי אחר – אתה מתבקש לשתף פעולה ולהניח לה לנפשה. (ולא! אם אתה גורם לה אחר כך ייסורי מצפון על כך שהלכת לבד זה לא נחשב).
6. לפנק, לפנק, לפנק: האישה נמצאת בתקופה קשה מאד בחייה. מתי בפעם האחרונה עיסית את כפות רגליה? מתי הפתעת אותה במתנה קטנה סתם כך ללא סיבה? (וכן, ברור שגם אתה נמצא שם ועובר את אותה תקופה בדיוק אך כאמור, אתה נטול הורמונים וגופך לא הפך לנחלת הכלל, לכן אתה זה שאחראי לייצר אוירה טובה ונעימה)
7. לוותר: לדעת לוותר. גם אם אתה בטוח שאתה צודק במקרה זה או אחר וגם אם ברור לך שתמיד אתה מוותר. לא משנה על מה מתווכחים, נסה לשלוט ברגשותיך ולוותר לה. הסעיף הזה נשמע מעצבן מאד ואולי לא הוגן, אבל אין מה לעשות. בתקופה הזו האישה נמצאת במרכז. (וכן! לוותר, גם אם זה על משחק של ברצלונה).
8. לתת לה לבכות: הבכי מאד משחרר. לפעמים צריך לתת לה לבכות ולא לנסות להפסיק את זה. (כן.מותר לך לחבק אותה תוך כדי הבכי ולא, לא תמיד החיבוק הזה אמור להוביל לסקס).
9. לא ללחוץ עליה לבצע עוד טיפול בניגוד לרצונה: אם היא רוצה לעשות הפסקה בין הטיפולים זו זכותה. אם היא רוצה להפסיק את הטיפולים ולשקול אופציות נוספות זוהי גם זכותה. חשוב מאד להפנים זאת. (כן, איום לעזוב את הבית בהחלט נחשב לניסיון ללחוץ עליה...)
10. אולי גם אתה רוצה לדבר על זה? בפורומים השונים של טיפולי הפוריות כמעט ולא רואים גברים. אל תתבייש. אם אתה מרגיש שגם לך קשה ושגם אתה רוצה לפרוק את אשר על ליבך זוהי זכותך ואף חובתך. ניתן להיכנס לפורומים ולהתייעץ או למצוא קבוצת תמיכה של זוגות שעוברים טיפולי פוריות. (ולא, "לא נורא, פעם הבאה זה יצליח" זה לא נקרא לדבר על זה באמת).
הכותבת היא מחברת הספר "כמה רחוק את מוכנה ללכת", בהוצאת כנרה זמורה ביתן