שרה בימיס הבריטית היתה כבר אם לילדה בת שלוש כשכרעה ללדת את בתה לפני 13 שנים. הלידה התפתחה וכאבה, אך כשהגיע הזמן להזריק את האפידורל, הרופא התקשה: גוש שומני חסם את הגישה לעמוד השדרה. מהרגע המפתיע הזה עברו שנים רבות והסתבכויות שונות - שהובילו לבסוף לכריתת רגלה.

הכל התחיל עוד קודם, כשנולדה שרה בעצמה, עם "כתם תות" על הגב. הרופאים לא דאגו וביקשו מעקב רגיל. עד אותו הרגע בהזרקת האפידורל, איש לא ידע שמתחת לתות מסתתר גוש עצבים בגודל שזיף הסבוך בעמוד השדרה. לאחר הלידה התקשתה שרה לדרוך על הרגל, והיא איבדה תחושה בה שוב ושוב מכף הרגל ועד לברך. היא צלעה עם אמה-לי התינוקת, וסבלה שנים רבות של מוגבלות וחוסר נוחות. אחרי שהכאבים התחזקו חשפה בדיקת MRI את הגוש השומני שאחראי להכל, עמו הסתדרה שרה היטב עד שנדקר ממחט האפידורל. 

"הגוש תמיד היה שם, אבל הוא לא הפריע", מסבירה שרה. "הרופאים רצו להסיר את הגוש, אבל אז הבינו שהוא סבוך מדי בעמוד השדרה. ניתוח שאמור היה לארוך 5 שעות לקח 11, וגם אז לא כל הגוש הוסר. הם לא רצו להסתכן בכך שאני אהיה משותקת". שרה יצאה מהניתוח במצב גרוע מכפי שנכנסה אליו, ואף נאלצה להשתמש בקטטר. "לא כעסתי על הרופאים. הזהירו אותי שיש סיכון, והייתי מוכנה לכך". הניתוח שהסתבך הוביל גם לזיהום חמור ולדלקת קרום המח שיכולה הייתה להרוג אותה.

לאחר ששוחררה מבית החולים נאלצה שרה להשתמש בכסא גלגלים ולקחת משככי כאבים. הרופאים הזהירו שאלה תרופות המונעות כניסה להריון, אך לטבע היו רצונות משלו, ושלוש שנים אחר כך הרתה האם שוב. "זה היה מפתיע", היא מודה. "הייתי נרגשת ומאושרת אבל ההריון היה קשה וסבלתי גם מבחילות והקאות חמורות. לא יכולתי להשתמש באפידורל, ולבסוף נותחתי בהרדמה מלאה בשבוע ה-36". 

ג'ייקוב התינוק, היום בן תשע, נולד ונתן למשפחה הרבה כוחות ואופטימיות, אבל המצב של הרגל של שרה המשיך להחמיר - עד שהרופאים ביקשו לכרות אותה. "זה נשמע מאוד דרסטי, אבל לא היססתי לרגע", מודה האם. "היו לי אינפקציות איומות וחליתי שוב ושוב. ידעתי שזה ילך ויחמיר ולכן מיד הסכמתי. זו היתה הקלה מבחינתי". 

למרות שלקח לשרה שנים להתרגל לכך שהרגל שלה נכרתה, עכשיו היא שמחה שחסכה מעצמה שנים של כאב. מעבר לזה, הדרמה הפרטית הובילה אותה לחיקה של האמנות הפלסטית, והיא הפכה לציירת. "מאז שהורידו לי את הרגל אני מרגישה יותר טוב". הגוף שלי בזבז המון אנרגיה במלחמה בזיהומים. כל זה החליש אותי. האנרגיה חזרה אלי ואני חזקה מאי פעם". 

כיום נהנית שרה מילדיה ומתפרנסת ממכירת ציורים. היא מתמקדת בציורים מוזמנים של חיות מחמד, אך גם של חיות בר, אליהן קצת יותר קשה לה להגיע. "מעולם לא הייתי יותר מאושרת ואני מלאה בהוקרת תודה", היא אומרת.