בערב יום ראשון, היא התקשרה ואמרה שהיא מרגישה בצירים. למרות שהלכתי לישון, הייתי בהיכון. בארבע לפנות בוקר הם הודיעו שהם בדרכם לאסף הרופא. מדובר בנסיעה של 20 דקות בלילה, כך שהגעתי די מהר. כשנכנסתי לבית החולים, טלי כבר הייתה בחדר הלידה עם פתיחה של שלוש. התחלתי לצלם כשהצירים התחילו להתחזק וטלי ביקשה אפידורל. אז הכל התחיל.
עוד בתשעה חודשים:
>> לא תאמינו מה הסוד שלה לבטן שטוחה אחרי לידה
>> השוטרים איימו בנשק על יולדת בצירים
>> ילדת? עכשיו תתכונני לחופשת הלידה של חייך
אחת הבעיות של האפידורל, שאף אני שותפה לה, שהוא מעמעם את תחושת הצירים, ואז אנחנו לא מרגישות אותם מספיק חזק על מנת לדחוף את התינוק החוצה. עניין זה יוצר מצבים שונים במהלך הלידה, לפעמים אף מעכב אותה, ואני כצלמת מתעדת בסבלנות (וסקרנות) את כל התהליך שעוברת האישה עד ללידת תינוקה.
וזה המקום שלי. לעמוד בסבלנות מהצד. אני רואה אך לא נראית. בזמן לידת התינוק אני לא עובדת ביחד עם המיילדת, בעיני, מקומה של הצלמת ברגעים אלה הוא יותר תיעוד צדדי. לא כל אחת בשלה עם עצמה לראות תמונות פולשניות מסוג זה, והעניין כמובן נתון לשיקול והחלטת היולדת.
מה אמור להרגיש הגבר בלידה?
אני תמיד שואלת את עצמי, מה אמור להרגיש הגבר במהלך הלידה ומה נכון לו לעשות בחוויה שכזו? הרי זו תחושה של חוסר אונים, הן מצד הנשים שמנסות להשתלט על היצירה המופלאה של החיים, והן מצד הגברים שמנסים לתמוך ככל יכולתם בבת הזוג האהובה והכואבת. למרות שחוויית הלידה היא תחושה שגברים לא יוכלו לחוות, ולמרות שרק נשים יכולות להזדהות עם חבלי הלידה של חברותיהן ומבינות לליבן, זה עדיין כל כך מחמם את הלב לראות זוגות כואבים יחד את נס הבריאה.
טליה קריינין היא צלמת הריון, ילדים ומשפחה
אם ילדת פעם, אנחנו בטוחות שגם לך יש סיפור לידה ששווה לספר אותו. שלחי אלינו את הסיפור שלך לכתובת ninemonth@mako.co.il
ביום חמישי הקרוב (30/10) תעלה בקשת סדרה דוקומנטרית המתעדת 100 זוגות משלב ההחלטה על כניסה להריון ועד ללידה עצמה. הסדרה תעקוב אחרי מגוון רחב של זוגות ותיתן הצצה נדירה לרגעים אינטימיים ומרגשים במסע הזוגי המורכב שבסופו ישתנו חייהם.
"9 חודשים" – פרק הבכורה: החל מה-30/10 ב-21:00