בת אל אבוטבול קיבלה החלטה שלא להתחסן נגד נגיף הקורונה, משום שחששה מפני ההשפעות האפשריות של החיסון על העובר. אלא שבחודש השביעי להריונה חלתה בקורונה קשה, ומצבה הדרדר עד כדי כך שנדרש לחבר אותה לאקמו. כשהיא בין החיים למוות, הרופאים הבינו שאין ברירה אלא ליילד את התינוקת שלה.
"לא הרגשתי טוב ושכבתי בבית חולה, חשבתי שזאת שפעת", שיחזרה אבוטבול את השתלשלות האירועים ב"חדשות הבוקר", "אחרי ארבעה ימים פניתי לרופא נשים כי חשבתי שזה קשור להריון בכלל. הרופא אמר לי שהתייבשתי ושאני צריכה ללכת לבית החולים ולקבל נוזלים. אחרי שקיבלתי את הנוזלים שהייתי צריכה חזרתי הביתה, אבל עדיין היו לי צמרמורות וקור בגוף".
אחרי כמה ימים שבהם המשיכה להרגיש שלא בטוב, מצבה הדרדר בפתאומיות: "המצב שלי היה ממש זוועה. אמא נגעה בי ואמרה, 'את חמה'. מדדנו חום - 39.7. מהר אספנו את החפצים שלנו ועלינו לבית חולים העמק, שם התגלה שיש לי קורונה ואשפזו אותי".
עד כמה הלחיץ אותך לגלות דבר כזה כשאת בחודש השביעי להריון?
"זה לא הלחיץ אותי בהתחלה. חשבתי שבטח יתנו לי אקמול, יורידו לי את החום וישחררו אותי הביתה. פחדתי נורא מהחיסון דווקא, שאולי הוא ייפגע בעובר. לא חשבתי שאחלה בקורונה".
מתי הבנת שאת לא מסוגלת לנשום?
"אחרי שלושה ימים באשפוז. הורידו אותי לטיפול נמרץ, הרדימו אותי והזמינו אקמו מבית החולים רמב"ם בחיפה. אחרי שבועיים שבהם הייתי מחוברת לאקמו הורידו אותי לחניון התת קרקעי. כמה ימים אחרי זה המצב הנשימתי שלי היה בסדר, אבל אז שוב לא יכולתי לנשום. אמרתי לרופאים - בבקשה, תעשו משהו, אני לא מסוגלת לנשום. המצב הנשימתי שלי קטסטרופלי, תיילדו אותי".
ואז, כשאת מורדמת שוב, הרופאים יילדו את התינוקת. גילית את זה רק כשהתעוררת.
"התעוררתי מההרדמה כשאני עדיין עם כל החומרים של מכונות ההנשמה מהחודש האחרון. לא עיכלתי בכלל, לא תפסתי את התמונה. בעלי סיפר לי והראה תמונות, הוא אומר שלא הגבתי, הייתי בהלם. לא האמנתי בכלל שיילדו אותי".
איך היה המפגש הראשון עם בתך?
"שלושה ימים אחרי שהתעוררתי לקחו אותי לראות אותה בפגייה. כשראיתי אותה, הבנתי למה נלחמתי כל החודש כדי להישאר בחיים. מצבה מצויין, היא גדלה והכל בסדר איתה. אם הייתי חוזרת עכשיו חודשיים אחורה, הייתי הולכת להתחסן, ללא ספק".
באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם תוכלו להתחסן נגד קורונה: