הדברים שמסבים לך גאווה. פעם זה היה להצליח לא לעשן יום שלם, או לדלג על הקינוח בשלוש ארוחות רצופות, אבל עכשיו יש לך גאווה מסוג אחר. את גאה בכל הרמת ראש של התינוק שלך, כל חיתול מלא שולח אותך לסיבוב דאווין בין האורחים ההמומים וכל בכי שלו נשמע לך כמו שירה צרופה. אבל מה איתך? את לא גאה גם בעצמך? קבלי 30 סיבות להתגאות, לפחות. ייסורי מצפון? הצחקת את התינוק.
את מוותרת המון, אבל לא מוותרת על עצמך
1. שרדת בגבורה את שמירת ההריון. הלחצים, החרדות, השעמום הלא ייאמן – בין אם מדובר בשבועיים או תשעה חודשים, מדובר באתגר לא פשוט בכלל, שצלחת בכבוד.
2. שרדת שעות של צירים. אם כל ציר אמור לזכות אותך בפרס, לידה ארוכה, כשאיפשרה לך להכיר כמה וכמה משמרות בחדר הלידה, אמורה להשמיע באזנייך את הצפצוף של הרברס של משאית המדליות.
3. עם זירוז. כנראה שהוויכוח האם צירי זירוז כואבים יותר לעולם לא יוכרע. מה שבטוח הוא שהזירוז לא מקל עליהם, וגם מצופף אותם ומשאיר פחות זמן לנשום בין ציר לציר. בקיצור, שאפו.
4. ובלי אפידורל. בהתחלה רצית בלי. כשהבנת שצירים זה באמת כואב כבר התחרטת, אבל אז גילית שהמרדים עסוק/הגעת בפתיחה גמורה/ מחקי את המיותר. כן כן, החליטו בשבילך – את יולדת טבעי. נכון שבאותם רגעים רצית למות, אבל עכשיו את מבסוטית על עצמך – ובצדק.
5. גמרת בקיסרי. גם שעות של צירים, וגם לגמור עם צלקת? מבאס, אבל בהחלט ראוי להערכה.
6. אחרי שני ילדים ועשר שנים, החלטת להגשים חלום ולהרות שוב. ואחרי שמסרת את כל בגדי התינוקות, התרגלת לישון לילות שלמים ולקום מהשעון ולא מבכי – החלטת לקפוץ ראש שוב פנימה.
7. את מניקה. פצעים, סדקים, נזילות, גודש – הכל קטן עלייך. גם אם זה בא לך בקלות, ובעיקר אם נאלצת להיאבק על ההנקה – מורידים את הכובע.
8. יש לך תאומים. וזה אומר שכל קיטור, ולא הקטן ביותר של מישהי, מוכפל אצלך – וזה בלתי נתפס. פעמיים שיניים, פעמיים התעוררויות ליליות, פעמיים פרידה בבוקר בגן. את יכולה לקחת את כל הפרגונים בכתבה, ופשוט להכפיל.
9. את מניקה תאומים. פשוט חברי את שני הסעיפים הקודמים, אבל עם עוד לייק ענקי. כלת עולם.
10. שנייה וחצי אחרי הלידה, נכנסת שוב להריון. דווקא בתוך כל הבלגן של ההורות הראשונית, החלטת ללכת על זה שוב. לא משנה אם זה הריון מתוכנן, פנצ'ר או רוח הקודש – סחתיין עלייך.
11. את מצליחה ללמוד. במקום לקרוס על המיטה אחרי עוד יום מפרך של טיולים-החלפות-הנקות, את מצליחה איכשהו לפתוח את הספרים, ואפילו להבין משהו.
12. או דחית את הלימודים. והחלטת להתמקד באמהות, ולחזור כשתרגישי מוכנה. כל הכבוד על האומץ והביטחון.
13. חזרת לעבוד. אחרי "חופשת" לידה קצרה אך ממצה, חזרת לעבודה בדיוק אחרי 14 שבועות. אנחנו (וגם הבוס שלך) מחזקים את ידייך.
14. או החלטת להישאר בבית. ושינית את סדר העדיפויות הכלכלי, שמת הכל בהולד – ואת מתרכזת בלהיות אמא.
15. את עומדת על שלך. ומחסנת/לא מחסנת, מניקה/מאכילה בתמ"ל, נותנת/לא נותנת מוצץ – ועומדת בגבורה בים העצות, ההפחדות, האיומים והרגשי.
16. ויתרת על המון. עצמאות, פרטיות, בילויים – וגם אם קשה לך לפעמים, לא היית בוחרת אחרת.
17. אבל את לא מוותרת על עצמך. חצי שעה בשבוע עם ספר, סוף שבוע בצימר עם הבעל, קפה עם חברה, סדרה טפשית שאת לא מפסידה או חוג ריקודי בטן – בתוך כל ההורות וההתמסרות, השכלת ליצור או לשמר לך אי קטן משלך.
לא התעצבנת בפעם העשירית שהתינוק התעורר בלילה
18. צלחת את היום הראשון לבד. ואת כל הימים שבאו אחריו. זוכרת שחזרתם הביתה עם התינוק, ופשוט פחדת מהיום הראשון שבו בעלך יחזור לעבוד ואת תישארי עם התינוק לבד יום שלם? אז הנה, זה קרה, וממשיך לקרות כל יום – ואת קולטת כמה את טובה בזה.
19. הצלחת לעשות טיול בוקר עם העגלה, אפילו שלא ישנת דקה. נכון שזגזגת קצת בהתחלה, אבל הקפה ומאפה שפרגנת לעצמך כדי להתעורר בזמן שהתינוק ישן שנת בוקר הורווחו ביושר.
20. הצלחת לשים כביסה בחמש דקות שהתינוק סוף סוף נרדם. אז נא לא להתבאס אם השתרבבה חולצה אדומה למכונה של המגבות הלבנות – ורוד זה הלבן החדש.
21. וגם להעמיד סיר עם אוכל טעים. לא ממש ממולאים בחמישה צבעים (יותר בכיוון של פתיתים עם בצל), אבל היי – זה הרבה יותר טוב מפיצה על פיתה.
22. הצלחת להוריד שערות. ואפילו להגניב ביקור אצל הגבותיסטית - ואת נראית סבבה לגמרי.
23. חזרת שוב לסקס, הרבה יותר מוקדם משחשבת. נכון שעדיין יש מקום לשיפור, אבל לפחות קפצת למים.
24. הצלחת לשמוע איך עבר היום של בעלך. ובאמת הקשבת לו (ולא רק הנדת בראש והמהמת)– גם אמא, וגם רעיה לתפארת.
25. הצלחת היום לא לנשנש כלום בין הארוחות ואכלת מסודר. עוד כמה ימים כאלה, ומכנסי ההריון חוזרים למדף העליון בארון.
26. לא בכית בחיסון בטיפת חלב. או לפחות חיכית עד שתחזרי הביתה.
27. לא התעלפת בברית. למרות שהיית ממש קרובה לזה. גיבורה.
28. גם בפעם המיליון שהתעוררת בלילה, חייכת ולא התעצבנת. נכון שהיה נחמד אם גם לאבא של התינוק היו ציצים (או מוטיבציה לקום), אבל הצלחת.
29. או לפחות נרגעת די מהר. ולא היית קשה עם עצמך שהתעצבנת. את בן אדם, זוכרת?
30. כי את אמא! הכי מעולה ומדהימה שיש.
תודה לחברות מאמאזון, על השיתוף והכנות